ברגע החשוך ביותר בלילה, מתחיל הבוקר.

להכשל מחדש,

פעם אחר פעם.

ושוב בפה אותו הטעם.

טעם מר, טעם האכזבה.

כשההצלחה נראית כ"כ רחוקה.

אך לא ארים ידיים,

לא אכשל.

אחזיק עצמי בינתיים,

בניסיון להתגבר.

אנסה שוב ושוב,

לא אתייאש.

יודעת שאצליח,

כי בתוכי בוערת אש.

___________________

אני יודעת שזה נשמע פוסט פסימי,

אבל זה ממש לא.

משום מה אני מלאת אנרגיות וחיים.

ואני יודעת שה"הצלחה" שלי היא רחוקה,

והדרך קשה, אבל אני אצליח.

אני אגיע לשם. למקום שבו אני רוצה להיות.

"לא משאירים את ההצלחה למזל - הצלחה היא תוצאה של השקעה"