בעלי הסולם - סמכות רוחנית חדשה לישראל

לקוראי היקרים שלום,

אני שמח להביא בפניכם את הפרק השני מתוך כתב היד של ספר הגנוז של דניאל. בסוף הפרק הזה יש גילויים מרעישים שכנראה מאוד הפריעו למי שנפל לידיו הספר לאורך הדורות. תלמיד הרמב"ן שהתחיל לכתוב פירוש לספר קרא פסוקים אלו והחליט לא להמשיך בפירושו ולגנוז את הספר מחדש. כמו כן, הרחי"ה התקשה מאוד לקבל את מה שכתוב כאן כאמת צרופה, והתלבט הרבה מאוד זמן לפני שעיניו הוארו, או כפי שהוא אמר לי בשיחה בינינו, "הבנתי את תורתו של רבי, הראי"ה זצ"ל, לאור הדברים שמצאתי כתוב כאן בספר, ותפסתי שהראי"ה זצ"ל (הרב אברהם יצחק הכהן קוק) ראה את הנולד גם בעניין זה למרות שהוא גילה מעט והסתיר הרבה". עוד סיפר לי הרחי"ה שכאשר הראה את הספר לבנו של הראי"ה, רב צבי יהודה קוק, הלז ציווה עליו לא לפרסם את הספר ולגנזו מחדש מתוך חשש שהספר יביא לקיצוץ בנטיעות ושינוי סדרי עולם. הרב צבי יהודה אמר לרחי"ה שהוא בעצמו מקבל את הדברים ורואה בהם "דברי אלוהים חיים", אך העם עדיין אינו בשל להבין את הדברים לאשורם ושהתהליך האלוהי צריך להתגלות לאיטו ולאורך דורות.

מלבד חישוב קץ (ראה פסוקים כג-כד) שהוא שונה מחישובי קץ אחרים במקרא ובספרות חז"ל בעצם ניסיונו לדייק בתאריך, הנביא גם מבשר לנו שהמשיח אינו בשר ודם. דהיינו יש כאן גילוי מרעיש שהופך תפיסות הנהוגות בישראל אלפי שנים, שהמשיח לו אנו מחכים לא יגיע כדמות אדם, אלא בעצם יש לדבר על תקופת המשיח שתגיע (פסוקים יח-כ). גאולת הארץ, דהיינו הקמת המדינה בתש"ח (כפי שמעיד חישוב הקץ) היא התחלת תקופת המשיח. המשוח, כפי שאומר הנביא, הוא זה שעומד ומנהיג את העם, דהיינו, לפי הבנתי, הוא ראש הממשלה הנבחר (עניין זה מקבל חיזוק בפרקים אחרים של הספר).

הפרק גם סוקר את ההיסטוריה היהודית במשך כמעט אלפיים שנות גלות. בקריאה של המאה ה-21, אפשר לראות שהנביא מתאר את עליית הנצרות (עובדי השמש – הרי השנה הנוצרית מתנהלת לפי השמש) והאיסלאם (עובדי הירח – חישוב השנה נעשה באמצעות הירח כמו היהודים אלא שהמוסלמים אינם מתקנים את ההפרש בין שנת השמש לשנת הירח באמצעות חודשים מעוברים כמו היהודים), את הקיום היהודי בגולה, את השואה ואת תהליך הקמתה של המדינה שהיא הגאולה.

יש כאן לא מעט דברים מעניינים שראוי לעמוד עליהם, אך דומני שמוטב לאפשר לכל אחד ואחת מכם ללמוד את הדברים ולהסיק את המסקנות.

בברכת יום טוב

בעה"ס השמח בחלקו

פרק ב

(א) ואקיץ מתרדמתי ואתמלא רוח חכמה, ופי כמו מלא מרגליות, אתחיל לדבר ואין סוף למליצה.

(ב) ואבין את אשר ראיתי ואשר אמר אלי המלך כי תבוא הספר בתוכך ותבינהו.

(ג) ואשא קולי ואומר הנה ימים באים נאום יהוה והמקדש תהיה לחרבה והעם אשר בחרת נפזר לארבע כנפות הארץ

(ד) ולא יזבחו עוד לאלוה את קרבן התמיד ועולת המנחה ולא יעשרו מעשרות וירימו תרומות לכהנים וללויים המשרתים את פני יהוה.

(ה) ולא יישאר פה אבן על אבן, ומזבחי תהיה לשמה וקול שוועתו יעלה השמימה, כי ערלים ישוטטו ויקריבו שם כיפה מתוך הסלע ויעבדו בה אלוהים אחרים וישתחוו לירח ולכוכבים.

(ו) והארץ תהיה לשממה מפני עוונות בני ישראל, והשמיטות תהיינה יובלות והיובלות לעידן ועידנים עד אשר תשיב הארץ את שבתותיה.

(ז) והעם היושב בציון יצא ימה וקדמה צפונה ונגבה, מספרד וכוש עד פרס מדי וסינים, והיו לבז ולמשיסה לכל אויביהם.

(ח) ויחי יהודה בין שעיר ואדום עידן ועידנים על פי משנה התורה אשר דרום ירשה, איש איש במקומו ככל אשר יורו אתכם הנושאים בשם יהוה.

(ט) והתחזק במאוד עובדי השמש על כסא רם ונשא ממערב וידם מגעת עד שבע ועשרים ומאה מדינה.

(י) ויעלו את האיש התלוי בשתי ובערב ויראו בו את אלוהיהם ומשיחם כעני הרוכב על חמור, ויזבחו לו את זבחיהם ויאכלו את גופו וישתו את דמו.

(יא) והיו בני יהודה לעדות להם לזכרון, וחיו ביניהן במושבותיהם ויאכלו את פתם והוא לחם עוני על מרורים.

(יב) ועובדי הירח יקומו במחניהם, ויעשו מלחמה עם עובדי השמש ועובדי אלילים ויכלו להם, ותהי ממלכתם ממזרח שמש ועד מבואו.

(יג) ובני ישראל ישבו לבטח בארצותיהם, ויפוצו מעיינות חכמה ויגע בארבע כנפות הארץ, ותצא קול מתוך המחנה ותרבה הדעת.

(יד) ויקומו ממלכות רבות חדשות מקרוב באו, ויערכו ביניהם מלחמות גדולות ועצומות, עד כי תצא להבת אש ברקים ורעמים וישמיד את כל יושבי חבלי ארץ המזרח.

(טו) ותבא על יהודה שואה לא ידע, וישמידום כשליש ורביע, ותעל זעקתם על פני האדמה.

(טז) ויהי ביום ההוא ובאו העובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והתקבצו במושבותיהם, ויחפשו איש את אחיו ואישה את אחותה ומצאו כי גרים בארץ אבותיהם.

(יז) ויצא איש מבית לוי ויעמוד לפני מלכי האומות ויקרא אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, וישמעו אותו ויראו כי טוב הדבר.

(יח) ויפן אל בני ישראל ויאמר להם על תשים אמונתך באדם כאשר אמר כי מהאלוהים בא לגאול את עמו, כי לא קם בישראל משיח עוד כי גאולת הארץ ישועתה.

(יט) המשוח הוא הנבחר למשול על ישראל וממשלתו ממשלת טהורים וזכים וזכרתם כי קדושים אתם כי קדוש אני.

(כ) הנה ימים באים נאום יהוה וישבתם לבטח בארצכם, ותגאל הארץ אתכם, ושפטתם בצדק איש את רעהו ותשכון שלום בתוככם.

(כא) ועני ורש הצדיקו וישבתם איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, וידעתם כי שנת גאולי באה.

(כב) ויהי בעת ההיא, השבתי חמתי להשחית אויב עד אשר ידעו כי בא עת קץ, אני יהוה מקבץ עמי ישראל.

(כג)ותדע ותשכל מן מצא דבר לשוב ולבנות את ירושלים ולחתום חזון ונביא, והיו ימיו חמשת אלפים ושבע מאות ושמונה כימי עולם וכשנים קדמוניות.

(כד) וספרתם לכם ימים עשרים ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה וקידשתם אותו, וזכרתם כי עבדים הייתם בארץ מצרים ואשור, במדינת בבל ובארץ שנער ויוציאך יהוה להיות לו לעם.

(כה) אשרי המחכה ויגיע לימים ולשנים והשבתי שבות עמי, וקול ברמה נשמע ושבו בנים לגבולם.