הרבה חרא ת'אמת...
עד שהבראתי ודברים התחילו להיתגלגל
בשביל הנכון נדבקתי בוירוס שוב!
אחד יותר גרוע.ולא לאכול איזה 4 ימים זה ממש
לא מוי כיף!
אבל הפוסט הזה נכתב אחרי שהוא עבר
ואני חייה.
הוא בדיכאון ולא רוצה "לדבר על זה".
או בכלל-ככה זה נראה.
בלית ברירה חזרתי לבצפר שלי.
לא ללמוד-למרות שלא יזיק לי,קצת אין לי תעודת בגרות חיחי...
האמת עצוב,קצת אין לי עתיד.
אלה לעבוד-במשתלה.לא שזה כזה גרוע.אין לי בעיה
להיתגלגל בבוץ כל היום,להוציא עשבים ולהישרף
בחלקי גוף שלא צריכים עוד שיזוף!
לשתול צמחים-מה שנקרא לשחק בקקי,
להיעקץ,לפגוש "איציק" עכביש,להיתמלא בקורי עכביש
כל יום,ולסיים את היום במקלחת חמה ובקירצוף עצבני
של הגוף!
אבל בכללי זה בסדר.לא יותר מידי קשה.
אנשים נחמדים,הרבה הפסקות.
והכי חשוב-זה משלם את חשבון הטלפון
וחוסך קצת קאש עד הגיוס.
שממש לא ניראה באופק,
רק הולך ונדפק מיום ליום.
מלא סיבוכים ובעיות שכבר אין לי כח.
אני על סף התמוטטות עצבים,וכבר לא איכפת לי
מרשיון בחינם,כסף ויומיות בשירות.
רק שיעזבו אותי בשקט.
למרות שיש דברים מפתים אני שוקלת
לעזוב את הקורס.הבעיה זה
מה יעשו איתי עם אני יעשה כלל צהלי?
הרבה כבר התגייסו.....
ואני קצת מקנאה.
בסופו של דבר אני מרגישה קצת לבד ותקועה פה.
כל מה שאני עושה זה לשחק בקקי כל היום
לשחק בטאקי כל הערב ולישון.
אין לי מושג מה קורה מסביבי.
אני מרגישה מטומטמת שאני מחכה ומחכה
שאיזה בועה תהפוך אותי לרכוש שלה.
אני מרגישה מטומטמת בגלל הרבה דברים,
אבל לצערי זה העיקר עכשיו,כי זה מה שיקבע מה יעלה
בגורלי לשנתיים הקרובות.
ובכלל.
על הזין שלי.
ידעתי שמשו יהורס את המרשמלו שלי!
באמאשלי נמאס לי כבר!
זה לא הוגן!
SCREW YOU ALL
-ToxicBunny-

