סופרת ימים עד הגיוס.
עד היום האחרון בעבודה.
עד המשכורת האחרונה מהבצפר.
עד המעבר.
אני סופרת כל שקל ושקל שאני מרוויחה ומפסידה.
יש לי כבר תוכניות גיבוי אם יקרה משהו לא בתוכנית.
הכל כבר מוכן.הכל ארוז.
נישאר רק למצוא דירה.
משימה ממש לא קלה כמו שחשבתי.
לא פעם חשבתי להיתחזות לבת האבודה של גאידמק.
אבל מבחינתי זו השקעה כספית לטובתי.
חוץ מיזה עם קצת רצון וקצת יכולת אפשר להיסתדר.
בעיקר כשיש לי אחלה שותפה.
-אחרי כמה הצעות פתאום הבנתי ששבוע הבא זה הסילבסטר,
ושהדבר האחרון שאני רוצה זה לחגוג.
שישי הזה לא היה חכם לשבת שם.
לא כי גרוע.זה מקום קבוע שלי ושל החברים שלי.
פשוט הפעם זה לא עשה לי טוב.
לא עשה לי טוב לראות אותו שוב ולדעת שהוא לא שלי.
אפילו לא העיף מבט לכיווני.
ואחרי מחשבה ארוכה,אולי זה לטובה שלא ניגשתי אליו.
כבר אין לי מה להגיד בעניין.
לא שאני יעבור צד.
שסטוצים יותר קל.
שכבר אין לי כוח וזמן לזה עכשיו.
שאין סבלנות ומילא אין מישהו מתאים.
הכל נכון.
הכל גם לא נכון.
נ.ב.
ניראה לי מישהו נחמד
הביא לי פרו.
או שהכל אפשר עכשיו בבלוגים.
אני כבר לא עוקבת.
אבל תודה בכל זאת.
SCREW YOU ALL
-ToxicBunny-

