I breath hard,
לפעמים אני סתם רוצה ללכת הביתה.לסגור את הדלת כרגיל,לזרוק את התיק מאחורי סוף קצה המיטה,כרגיל,ליד המדפים.להתיישב מול המחשב,לעלות איזה פלייליסט טוב,לקפוץ על המיטה בשקט ולהפיל את הראש על הכרית ב'בום'.לעצום עיניים..
לחשוב שיכולתי להיות במקום אחר..
נועם איתי בכל מקום.זה דבר דפוק לומר,במיוחד שאני והוא לא שמרנו על קשר חצי שנה לפני המוות שלו.
ואני וחן מניחות ראש על הגיטרה,שוכבות על האספלט באיזשהו גג בראשון,בוהות בכוכבים ומעלות אפשרויות לגבי העתיד.מה נעשה,איפה נהיה וכמה כיף זה יכול להיות.לחוד.
אני מעלה את היד ומתחילה לנסות לספור כוכבים.
***
לילות לבנים ושינה השינה שלי טרנספורמטיבית.מילה פלצנית להגדרת שינוי בעל כורך.
נרדמת בירושלים,פוקחת עיניים בצומת רעננה כפר-סבא. עוצמת עיניים אני בפתח-תקווה.שוב-שוב-שוב...
תחנה אחרונה,נתניה.
יורדת מהאוטובוס,לוקחת את התיק ששוקל יותר ממני,עולה ארבע קומות,שעתיים של דיבורים וצחוקים על כלום-אני פורשת מהסלון,נכנסת למיטה,ונרדמת.
אחרי שלושה ימים בהם הגעתי לחמש שעות שינה-ישנתי וישנתי..ישנתי כל-כך הרבה עד שכשהתעוררתי,לא ידעתי איפה אני.
ישנתי טוב.
ביום שישי בדיקות CT וצילומי חזה,בדיקות דם ושתן.שבוע הבא -ביופסיה.
יהיה מצויין.
עד אז? כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Cocaine Whore