פרק 2:
"לפי דעתי מה שעלייך לעשות ז\ה להיפרד מסטיב." אמרה לי מלורי.
"זה לא כלכך קל כמו שזה נשמע..." החזרתי לה בתשובה.
היא התעלמה מתגובתי והמשיכה."זוכרת את הפעם ההיא שהוא נתן לך סטירה מולי? זה היה מ-ח-ר-י-ד"
אתם בטח לא מבינים..פעם הבאתי את מלורי אל הבית של סטיב יחד אתי ודברנו אודות בחור אחד שמלורי התאהבה בו וסטיב אמר שנמאס לו לשמוע את הבירבורי שכל שלי קם ונתן לי סטירה. הייתי בשוק.הייתי פגועה ומושפלת.
"ברור שאני זוכרת.אני תמיד אזכור." עניתי לה.
"את חייבת להיפרד ממנו. נכון שהוא חתיך עם שיער שחור חלק ועיניים ירוקות בהירות אז מה? הוא אלים וגועלי." אמרה לי מלורי.
"אני מסכימה איתך בכל. אבל אני מפחדת ממנו אם אודיע לו שאני רוצה להיפרד ממנו." אמרתי.
"אז תתגברי על הפחד." היא אמרה. החלטתי לבסוף באמת ללכת ולהגיד לו את זה. התארגנתי ונסעתי לביתו. מלורי חכתה לי בביתה.
"היי סטיב." אמרתי לו.
"היי." הוא החזיר לי במרירות.
"באתי להודיע לך משהו חשוב. משהו מאוד חשוב."
"כן? מה?" הוא שאל מסוקרן.
"שאני אממ..ח..ל.." גמגמתי.
"דברי כבר יא חתיכת גולם!!!" הוא צעק עליי.
"ש.." אמרתי מתוחה.
"שמה? אני מתחיל להתעצבן.דברי לפני שראני אביא לך כאפה!" הוא צרח בקולי קולו.
"שאני נפרדת ממך." אמרתי במהירות.
"סליחה?!" הוא אמר.
"מה ששמעת." עניתי לו.
"את חצופה!" הוא אמר ונתן לי סטירה.
עזבתי את הבית שלו ורק בחוץ הרשתי לעצמי לבכות. הייתי מושפלת. אבל לפחות נפרדתי ממנו.
הלכתי לביתה של מלורי,בוכה.
"פלאר,מהקרה?" היא שאלה בדאגה.
"הוא הדביק לי סטירה ענקית." אמרתי לה בעודי בוכה.מלורי חיבקה אותי חזק.
אחריי שנרגעתי היא שאלה אותי:"מתי יחזירו לך תשובה?"
"אני לא יודעת. הם כתבו שהם יענו לי במייל ויטלפנו אליי. הם פתוחים מחר מ- 10 בבוקר עד 10 בלילה." עניתי לה.
"הבנתי..רוצה לראות סרט?" היא שאלה אותי.
"האמת לא ממש בא לי." עניתי.
לפתע הטלפון שלי צלצל וצלצל. קויתי שזה מהם מהפרסומת אבל התאכזבתי לראות שעל הצג כתוב:"סטיב."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
