יומנו של נער

עומר שחר ולירון יצאו מהמונית, ניהיה קר פתאום ושחר הוציא מכיסו את חבילת המלבורו זהב הרגילה שלו והוציא משם מצת וסיגריה..

" אבל אמרת שלא תעשן!" אמרה לירון בכעס....

" כן אני זוכר הבטחת גם לי!!" אמר עומר.

" טוב מה נסגר אמא ואבא ניהייתם ליפה חיים שלי ואני עושה מה שאני רוצה אמרתי שאני אפסיק אז אני אפסיק!!" קבע שחר בהחלטיות. איך הוא יגיד שהוא לא יכול להפסיק?

" טוב זאת החבילה האחרוןנה שלך!!" אמרה לירון וחיבקה אותו בעודה רועדת מקור.. " טוב בסדר מבטיח.." אמר שחר וחיבק אותה..

" מה ולי אתה לא מבטיח ואותי אתה לא מחבק?" אמר עומר בתינוקיות... " אווו יש לנו פה תינוק מגודל..." אמרה לירון הוציאה לו לשון..

" טוב בואו ניכנס קר פה..." אמר שחר וכיבה את הסיגריות שלו.

המועדון היה מלא באנשים ריח האלכוהול היה נורא חזק וגם ריח עשן הסיגריות ששחר כל כך אהב.

" טוב אני הולך להביא משהו לשתות עומר מה אתה שותה??" שאל לפתע שחר..

" אני שותה טקילה... ואת לירון???" שאל אותה עומר וחיבק אותה...

" אני שותה מה שאתם שותים.." אמרה לירון באי נוחות, הרי לא ידעה מה שותים ומה עושים הרי אף פעם אף אחד לא התעניין בלהזמין אותה למסיבה או משהו כזה.

" טוב עומר אני בא עוד כמה שניות תיזהר י'חתיכת כלבלב מיוחם!!" אמר שחר בצחוק אבל הוא היה מאוד רציני מאוד מאז שלירון שלו הוא הרגיש חייב להיות איתה כל הזמן הוא הרגיש שהוא לא יכול לנשום בלעדייה הוא הרגיש איך הכאב הזה בלב נעלם כשהוא רואה אותה, הוא מרגיש איך החלל הריק שהשאירה אחריה פז לאט לאט מתמלא בנוכחותה של לירון. היא כאילו מאירה את הנשמה שלו מחדש, היא זאת שגורמת לחיוך שלו לעלות שוב על פניו היא זאת שהצילה אותו ממוות למרות שלא ידעה זאת.

שחר לקח את בקבוק הטקילה והכוסות וזז לכיוונם של עומר ולירון שניראו משועממים ביחד כמעט אף אחד לא ישב כולם רקדו לצלילי המוזיקה הקצבית שחר שתה 5 כוסות לירון שתתה שלוש וחצי ועומר פשוט שתה את כל מה שנשאר בבקבוק אחרי ה-7 כוסות שהוא שתה כאילו זה היה מים והלך להתיישב בבר.

" למה את עצובה?" שאל שחר לפתע את לירון כשראה שעומר מתרחק מהם.

" סתם... " היא אמרה והשפילה את מבטה,הם התקרבו יותר ויותר בספה הענקית והשחורה.

" נו ספרי לי...." הוא דרש לשמוע בעוד שהנשימות שלהם מתקרבות וריח האלכוהול מתערבב...

" כלום.תבטיח שתפסיק ותבטיח שלא תעזוב אותי בחיים..." היא אמרה לפתע ובלי שום מחשבה היא קירבה אותו אלייה ונישקה אותו נשיקה טעימה ומלאת רגשות בעוד שידייה משחקות בשיערו וידיו הגדולות מלטפות את גופה הצנום הוא שוב מרגיש שהוא צריך לברוח להיעלם כי פז בחיים לא תעלם כי הוא לא יכול להבטיח לה, כי הוא לא יכול לשכוח. לפתע היא התנתקה ממנו...." אז אתה מבטיח....?" היא ראלה בחשש..

" מבטיח..." הוא לחש בהיסוס ונישק אותה שוב נשיקה שהדמעות פורצות החוצה נשיקה מסורת רגשות נשיקה שהוא לא תיאר לעצמו שתקרה אי פעם נשיקה מתוקה מידי.

" אני הולך להביא עוד משהו לשתות אוקי?" אמר שחר ורץ משם מנקה את הדמעות מפרצפו.

" אתה מאושר עכשיו , אתה מאושר עכשיו, אתה מאושר עכשיו, אתה מאושר עכשיו, אתה מאושר עכשיו, אתה מאושר עכשיו , אתה מאושר עכשיו...." הוא שמע את קולה של פז מהדהד בראשו הוא סוף סוף הבין את זה הוא סוף סוף הבין שהוא מאושר באמת..

" ברמן תביא לי עוד בקבוק טקילה!!" אמר שחר והדליק שוב סיגריה. הוא לא הבין לאן עומר נעלם הוא שטה יותר מידי אבל הוא היה אמור לשבת על הבר או משהו לא? לפתע הוא ראה את עומר נמרח על אותה ליאל שהזמינה אותו למסיבה. הוא ניגש לשם במהירות וניתק את עומר.

" תגיד מה התחרפנת לגמרי? סיוון בבית שלה עכשיו מחכה שתחזור ותראה מה אתה עושה!!! חתיכת אידיוט!!" צרח שחר ע עור כשכל המבטים מופנים אליהם.

"  זוז מפה, מה אתה מבין כל היום פז פז פז פז עד שאתה מקבל את לירון אתה לא מסוגל להפסיק לחשוב על הג'ינג'ית המטומטמת הזאת תבין היא כבר מתה אין יותר פז חתיכת מפגר!" אם הייתם שואלים אותו חמש דקות אחי מה שהוא עשה אם הוא מצטער הוא היה אומר לכם שכן אבל מה לעשות כשהאלכוהול עולה לראש ואין כל כך הרבה מה לעשות שחר פשוט תקע בעומר את האגרוף הכי חזק שהיה יכול לתת לו באותו רגע, הדם התחיל לרדת מאפו של עומר, אבל שחר פשוט הסתובב משם לקח את לירון ועף משם כמה שיותר מהר.

הם טילו בשקט, הוא הדליק סיגריה והיה יכול לשמוע איך הנייר נשרף מרוב השקט הלא צפוי, אולי מהבושה אולי מהכעס אבל שנייהם לא יכלו להוציא מילה מפייהם.

" אתה לא מסוגל לשכוח אותה נכון? " שאלה לפתע לירון כמו מין התפרצות של קנאה ואכזבה ביחד.

" לירון......" אמר שחר וניסה להסביר אבל לא מצא מה להגיד...

" לירון ! לירון! לירון! לירון! לירון!לירון!!! כמה זמן חשבת להאכיל אותי בשקרים שלך שחר!!!!!!" היא פרצה בבכי.

" אניא והב אותך אני לא מסוגל לחיות בלעדייך ואת חייבת להבין שפז תרדוף אותי עד המוות שלי גם לאישתי אני אספר על פז אני מצטער זאת האהבה הראשונה שלי וקשה לי!!"

" ואתה האהבה הראשונה שלי !! שיורקת לי בפרצוף!!" היא בכתה לו על הכתף.

" די לירון אני אוהב אותך תפסיקי לבכות אני נשבע לך שאני לא אוהב חוץ ממך אף אחת אחרת בעולם...!!|  הוא אמר את זה וחיבק אותה אליו כל כך חזק שהיא עצמה לא הבינה איך היא שרדה את החיבוק הזה מבלי להחנק.

~~~~;

" אחח.... זה כואב תיזהרי!!" צרח עומר על כל הבית של ליאל למזלה לא היה בו אף אחד...

" בסדר למה אתה צורח אני משדלת תגיד תודה בכלל !!" היא צרחה עליו

" אח...בסדר תודה באמת!!" הוא אמר כולו בעצבים...

" בבקשה באמת...."

האלכוהול עדיין לא הפסיק להשפיע על שנייהם וגם המשיכה לא עברה. הוא משך אותה אליו ונשכב עלייה, פתאום הוא לא זכר מי זאת סיוון ומי זה שחר. הוא נישק אותה נשיקה נעימה במיוחד היא כמבון רצתה אותו עוד מזמן ולכן היא זרמה עם זה לגמרי. חולצתו הייתה על הריצפה וחולצת המחשוף שלה הייתה פתוחה לרווחה הוא הוריד אותה ממנה מנשק כל חלקיק בגופה המושך לאחר כמה דקות הם מצאו את עצמם על המיטה של ההורים של ליאל, את האנחות השכנים שמעו בכל הרחוב היא עשתה אהבה הוא עשה סקס. בערך ב-6 בבוקר הם נרדמו בחיבוק....

13:08

נשמע צלצול הפלאפון של עומר, עד שהוא הבין איפה הוא נמצא ואז הוא ראה את ליאל ישנה עירומה לידו ואז הוא הבין מה הוא עשה וכאשר הוא ראה שעל הצג מופיה שמה של סיוון הוא רצה לקבור את עצמו באדמה.

~~~~~~~~~~~~~~

חזרתי לכתוב בערך אני נורא מצטערת שהתעכבתי אבל היו לי תוכניות אחרות מצטערת!!!

האמת חשבתי בכלל לסגור את כל הבלוגים שלי אז אולי תגיבו לי יותר ותגרמו לי לשנות את דעתי??????