לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המא!ה2ת הנ^צח^ת


סיפור חייה של ילדה בת 17 מהעיר הכי דרומית בארץ היומן האלקטרוני והפתוח לקהל [והלא מצונזר] הראשון שלה...

Avatarכינוי:  17•^•LoLi P0P•^•

בת: 35

ICQ: 245269291 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

פוסט 26=!>היום השלישי למסע


מה המצב?? הכולל טוב...?

אני חייבת להגיד תודה למהממת שלי, שבלי תוספת של התמונות שלה, הפוסט לא היה ניראה ככה.

אזז....לימו'ש יפיופה...ת=ו=ד=ה =) .

ת'גידו השביתה הזאת עומדת להימשך עוד הרבה זמן..?? כי ממש לא ברור לי העיניין הזה....

אני בכיתה יב' אם כל הכבוד....ועוד חודש בגרויות החורף....ולחשוב שזה יתבטל...מה יהיה אזז...??

הכול במועד קיץ...?? לאא לאאא לללאאא תודהההה!!! בקושי אם שתי המועדים הסתדרתי ועכשיו זה יהיה מועד אחד ואחרון שלי...??? לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!

 אני חייבת להגיד שאם אני כותבת את הפוסט בצורה הומוריסטית אז תבינו אותי,אני לא יודעת איך לקחת את זה אחרת.

יום במסע: שלישי

תאריך:8.11.07

 

התעוררתי בבוקר [לגבי שעות....לא היה לי שעון.....ובפולין זה שעה אחת קדימה..חח או ששוב הסתבכתי?]

התלבשתי , התארגנתי , סגרתי את המיזוודה .  עניתי [קרציות] להשכמת הבוקר מהמלוןוירדתי אם בולו'ש והמיזוודות + קופסאת הצ'ופרים 33 [הכבדה] לחדר האוכל.

אמרנו בוקר-טוב למשקימי הקום , הכנו ,כרגיל, ארגות בוקר בסודיות מוחלטת, ועלינו לאוטובוס.

והתחלנו לינסוע למחנה ההשמה הראשון [אחד הקשים] במסע שלנו..... מאיידנק [וכותבים את זה אם האות א']

לפני הכניסה ניכנסנו לראות סרט באורך 10 דק' המספר על חיי המחנה ויום השחרור. [הכול אמיתי]

הסיפור של המחנה ההשמדה מאיידנק...שביום השיחרור הפתיעו את הנאצים , לכן כל מה שנימצא שם הוא באמת באמת אמיתי . הקרימטוריום עבד....ומלא גופות חיכו בתור....[יש תמונה של זה] תאי הגזים הופעלו.... הכול.

לאחר הסרט התחלנו ללכת לכיוון המחנה, הנוף: דשא ירוק וצומח!עורבים עפים[ציפורים לא ראיתי] מלא ערמות של חפרפרות בדשא [ חיים סיפר שילד אחד בעט באחת מהערמות ויצא לו משם עצם של אדם....כניראה שכל איזור הדשא מלא בשרידי עצמות של גופות] ושקטט....פשוט שקט... אתה יכול לשמוע את הצעדים שלך בשביל.

עלינו במדרגות לאנדרטת המחנה המפורסמת, תמיד רואים אותה ביום השואה , הצתלמנו שם בתור משלחת [וזאת התמונה היחידה שהיצתלמתי אני במאיידנק] והמשכנו ללכת עד שחיים נעצר.

עמדנו ליד וילה לבנה נחמדה וסיפר שהתגורר בוילה הזאת מפקד שדה 3 והוא היה כול בוקר להאנאתו הורג לפחות 10 יהודים מרחוק[כי מקרוב הדם היה נשפך על הבגדים...ולא יפה שבגדיו של המפקד יהיו מלוכלכים] אחרת הוא לא היה עיירני....

חיים גם סיפר על מגדלת תותים קטנה שנישארת בחיים מתאי הגזים והמשרפות ... ובנס את יום השיחרור...שאמרה " איך זה יכול להיות שהציפורים עוברות מעבר לגדר והאיכרים שבצד השני של הגדר מסתובבים חופשי והיא כאן לא יכולה לצאת מכאן..."[היא חייה] .

המשכנו ללכת והגענו לכניסת המחנה מאיידנק...המחנה מלא דשא ירוקק....מוקף כולו גדרות מחושמלות ומקוצים מברזל לאורךך כול המחנה.....[הרבה] ומלאא מתקני שמירה בכל נקודה אפשרית.

מלאאא בתיםם בשורות וטורים באותו אורך וגודל....אם גגות אדומים..[אם לא היית יודע שזה מחנה היית חושב לעשות שם פיקניק.]

נכנסו לבתים....והסתובבנו שם וראינו שיער, פסלים,מיתות,בגדים,צלחות,משקפיים,בובות,תמונות וכ"ו...

היה בית אחד שמי שניכנס עליו לא ישכח אותו ב10000% הבית אם הנעליים.

מאות נעליים שחורות, חומות, אפורות ואדומות הנמצאות בערמה בתוך סורגים גבוהים...כימעט עד התיקרה, אתה מסתכל ולא מאמין...פשוט לא מאמין ולא טופס את הדבר שנימצא לך מול העיינים....זוג נעל אחד מסמל בנאדם אחד....אז הכמות הזאתתת...זה לא ניתפס. אני פחדתי קצת אז לקחתי את לימור איתי ועברנו בין הקירות [אפשאר לגעת בנעלייים] היה חשוך טיפה...והיה שם מחניקק [בקושי נשמתי] והצמרמורת שאתה מרגיש כשאתה עובר שם...

תמונה אחת יכלתי לצלם....כי מאוד רציתי לצאת החוצה...לינשום אוויר...להירגע...

התקדמנו הלאה לביתן המיקלחות, הרמתי תראש למאלה וראיתי צינורות ארוכים לאורך החדר ודושים היוצאים מהם...

לחשוב שכאן הם התקלחו בכדי לייעל את חדירת הגז יותר מהר....

משם התקדמנו לתאי הגזים...הכולל מבתון.... חלונות בקושי....מקום צפוף...מלא כתמים כחולים מהגז ציקלון...

[היה שם חדרון קטן שהיו בו פחיות קטנות מלאות בגז מוכנות לשימוש....

הכניסו מאות אנשים יהודים לתוך חדר קטן...ערומים...והכניסו לתוכו גז...[גז שמעוות את הגוף ועושה אותו כחול] הנאצים הסתכלו בעיינית הקטנה חסינת גז....ובדקו אם כולללל האנשים שבחדרון הקטן מתו...ושלא נשאר אחד שלא ניחנק.

מ=ז=ע=ז=ע! כמה מחושבים ויעילים הם היו הנאצים האלה , תמיד ידעו מה לעשות...וכלום לא השתבש להם.

משם יצאנו מהמחנה לכיוון הר האפר....בצד ימין המחנה....ובצד שמאל בית קברות נוצרי ובתים פולניים ובדרך מלא מלא מתקני שמירה.... [איך אפשאר לגור ליד מקום כאזה..? איך...?]

ליד הר האפר היה שם קבר אחים ....ביום אחד ירו על כ100 יהודים לתוך הבור....

משם בצד ימין נמצא הקרמטוריום....

אתה נכנס לבית היפה [כרגיל] אם ארובה ארוכה...ורואה את המשרפות 4-3 תנורים גדולים .

אתה ממשיך להתקדם אתה נכנס לחדר קטן שיש שם מין מישתח שך בטון...ששם הוציאו לגופות את הדברים היקרים...

כמו שיני צהב , טבעות שהוכנסו למקומות כאלה ואחרים וכ"ו..ישנו חור קטן בבמשתך ששם יצא כול הדם....

משם אתה מתקדם ובחדר הגדול שאתה ניכנס עליו יש אנדרטה ענקית...לזכר הקורבנות...

לאחר שיצאנו מהצד השני של הקימטוריום עלינו להר האפר...

ולחשוב שכד קטן זה אפר של אדם אחד אזז לראות את הכמות הזאת...זה לא ניתפס!!

שם עשינו את הטקס הראשון שלנו בשלג....אני הנכתי את הזר..חח

שרנו את התיקווה...אולי קצת חלש...אבל בגאווה אני חושבת....וסמתי לב לקבוצת יפנים שעמדה מתי ששרנו את התיקווה

כניראה הם הבינו כמה זה חשוב לנו...מעל ההר האפר רשום משפט "יהי לנו כאזהרה לכם" הכוונה...שאם לא נסים לב...ולא ניראה...ולא נתערב...דבר כאזה יכול לקרות שוב...!!!!!!

משם עלינו לאוטובוס ועברנו ליד ישיבת חכמי לובלין...לא ניכנסנו כי לא איפשרו לנו...[תאמי בטיחות כניראה]

חיים סיפר סיפור על כומר שלא ידע ששורשיו הם יהודיים....ושהיה בלאגן גדול....

משם נסענו למלון aria והורדנו ת'מיזוודותואת הקופסת הצופרים 33 וידענו שלא צריך לארוז יותר אלה רק בעוד יומיים...ושאפשאר לבאלגן ת'חדר בבגדים ומנות חמות...חח 

ואכלנו שם ערוכת ערבאם אני לא טועה...עוף אם תפוחי אדמה בצורת כדורים וסלט טעים ומרק אם אורז...וגם לקינוח ג'לי קוביות...שנידבק לשיניים בטעם לימון ואפרסק...

ערכנו שיחה כמובן....וכל אחד סיפר על מה שהוא ראה וחווה במהלך היום...

חשבתי על זה....אנחנחנו היינו שם 3 שעות שלמות ורצינו לאוטובוס...הם היו שם 3 שנים.....בקור...בחום...בכל מצב...ושרדו...

מה שאומר....החיים שווים המון!!!! ואנחנו צריכים לשמור עליהם...כי הם מצרך יקר...!!!

לאחר מכן אני ובולו'ש עשינו ביקור חדרים ומרוב עייפות

הללכנו לישון.....

לתמונות!.............................................

 

 

  האנדרטה בתחילת הדרך

 

הוילה הלבנה של מפקד שדה 3

 

 

תמונת המחנה...

 

 

 

התמונות שבתוך הבתים

 

 

הנעליים

מקרוב

  

המיקלחות

 

הגז ציקלון

 

 

הקרימטוריום

 

המשרפות

משתח הבטון

 

הבורות

 

הר האפר [7 טון אפר אדם]

 

 

טוב חמודים שלי...

זהו לביינתיים......

ביינתים...תחיו...תבלו....תהנו....והכיי חשוב תשמרו על עצמכם!!!!

שלכםם הבלוגרית

              ברו'שש....מואה!!

נכתב על ידי 17•^•LoLi P0P•^• , 27/11/2007 23:21  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט 25 =!> היום השני למסע


 הייייי....מה נישמע?? הכל טוב...?

איך החורף...? יורד גשם...שלג....משהוא?

תספרו חדש...שלא יהיה יבש

אני חייבת להגיד = תודה=  לכל מי שהגיב לי...זה באמת עוזר= )

יאאא...אני מתחילה...

תאריך: 7.11.07

יום במסע: השני

התעוררתי בבוקר קפואה ועייפה רצח. [מה אני יעשה שאני רגילה לישון מאוחר...]

התארגנתי , היתלבשתי , סגרתי את המיזוודה [כי ב3 ימים הראשונים החלפנו 2 בתי מלון..] ובדקתי שלקחתי הכול.

בולו'ש ואנוכי ירדנו לחדר האוכל , אמרנו בוקר טוב למי שהיה שם , חיפשנו לנו משהוא אכיל......

הניחו לנו בשולחן ארוך ככה : גבינות משולשות , נקניק , ירקות , פירות , חביטת מיץ... , בייקון , גבינה צהובה , גבינה שנראת טוב אבל לא כאזות באמת , לחמים...וכ"ו.

אכלנו לנו סנדביץ...והכנו לנו לדרך בסתר. [ הפולנים לא מרשים להוציא אוכל מחדר האוכל , מזל שיש כיסים ]

עלינו לאוטובוס , הנהג הכניס את המיזוודות לבאגז, לא נתן לנו לעזור או לגעת .

לימור ואנוכי מצאנו מקום ל=י=ג=ה לשבת , וישבנו שם כל המסע. [ יש שירותים באוטובוס....חחח רק לפיפי ואת הנייר ליזרוק לפח ]

התחלנו לינסוע.... לשכונה דיי מוזרה בווארשה...חיים אמר להיתארגן לירידה...ותוך כמה שניות...אמר לרדת .

הוא לקח אותנו בין הרחובות [ הליכה של 5 דק' ] ועצרנו בשכונה דיי קטנה , ומולנו קיר וביניינים.

קיר קטן אם מקום לנרות נשמה , קצת פרחים , ושלט לזכר מה שהיה שם.

חיים אמר.... מה שאתם רואים [החומה] זה מה שנישאר מגטו ווארשה.

הסתכלנו על הקיר...וצילמנו.... [כמו ישראלים טיפוסים].

איזה בנאדם יגור ליד חומת גטו...? [ טוב אולי פולנים שלא שמעו על השואה...משהו שלא נישכח בווארשה]

חיים אסף אותנו מול ביניין שיש שם מדרגות לשבת...[חלק גם עמדו כי לא היה מקום]

והתחיל לספר...ולהעביר תמונות...וכ"ו....[היההה קררררררררר]

לאחר מכן חזרנו לאוטובוס לנסיעה קצרה ל"מכון היהודי ההסטורי" בווארשה.

משלחות לא מגיעות לשם הרבה...[אין הכנסת אורחים] מכייון שהיינו אוטובוס אחד , 41 איש , חיים אירגן לנו להיכנס.

בקומה הראשונה יש פסל אחד , לא מובן , ועל קיר בצד ימין תמונה ענקיתת של פולין...ומחשב ליד ששם אתה רושם שם של רחוב ובתמונה זוהרת המקום שרשמת.

ובצד שמאל חנות מזכרות...[נכון חמוד?  לא!]

עולים במדרגות ומגיעים לכמו מיני "יד ושם".

באתר יש 3 סרטים [אנחנו ראינו שניים] שמספרים על היהודים לפני ואחרי השואה.

ומלא תמונות...מוצגים...וכתבות...והכל ב-3 שפות...פולנית , אנגלית וגרמנית..[פשוט בושה! מה אם העברית?]

בסיום האתר...עלינו לאוטובוס...[זרקו עליינו אבנים...הנאו- נאצים האלה...כלבים  , איזה אחד לבש כולו לבן...מטורפים...ברצינות! ] ונסענו לבית העלמין/קברות היהודי הוותיק ביותר.

חיים אשר הוא מדריך מופרע , לא התאים לו כמובן צורת ההליכה שלנו...[כמו עדר] וככה גם לפי דעתו אנחנו לא נאכל להכיר את בית הקברות לבד....וזה לא ישפיע עלינו... ולכן , הוליך אותנו בין הקברים.

בזמן שהלכנו בין הקברים הצפופים, המצבות בכל מקום...אני לא יכלתי להרים תעיינים.

הפחד או אולי לא הפחד אלה האי וודאות שאני ימצא אל אחד הקברים או המצבות את השם "פוימן דויד" סבא של סבתא שלי זיכרונו לברכה.

באיזה שהוא שלב חיים נעצר ואמר לנו לעשות חצי מעגל , מקדימה ראינו איזור כולו דשא...ומאחורינו ראינו מלא מצבות....בשורות....

חיים שאל "אתם לא עייפים...? למה אתם לא יושבים...?" אנחנו אמרנו שלא מכובד לשבת על קבר וגם זה לא אנושי לעשות את זה, חיים אמר לנו שמתחת למצבות אין כלום...ושזה כמו אנדרטה לכל מי שלא קיבל קבורה נכונה...ושמולנו...הדשא הזה...הוא קבר אחים.

ומשם...בחציית כביש אחד בלבד... הגענו למקום שהיה [לרוב] הכי משמעותי בישבילי במסע הזה.

רחוב "מורדכי אנילביץ" , הרחוב שסבתא שלי גרה שם עד גיל 4.

בכיתי קצת...כן... בכל זאת זה היה ממש סגירת מעגל...לעמוד ממש ברחוב ולדעת שכאן ניפרדו המישפחות...שכאן הזיכרון האחרון של סבתא שלי מהדודים...מהסבא...מהאנשים שהכירה....

סבתא שלי בת 83 [ עד 120...חח] ויש לה זיכרון לטווח ארוךךך....שתהיה בריאה.

סבתא שלי תמיד סיפרה על בית כנסת שסבא שלה ז"ל היה הולך ובימי שישי ושבת היא היתה מחכה לו שיחזור.ובאמת באמת היה שם בית כנסת...וחיים סיפר לנו שבית הכנסת נהרס בתור מתנה להיטלר ליום הולדת שלו ולהראות לו שאין יותר יהודים בווארשה. ומכייון שבכניסה לבית הכנסת היתה מנורה...היא לא ניפגעה מהפיצוץ והיא נשארה שם עד היום.

הבעיה שהיתווצרה באיזור בית הכנסת היא שלא היה ניתן ליבנות שם כלום...10 שנים ניסו ליבנות משהוא ותמיד היה איזה בעיה שלא איפשרה...עד שהם בנו חדר קטן שיש בו ספר תנ"ך לזכר בית הכנסת...והבנייה הצליחה...וכרגע היא בשלבי סיום...=).

במרחק 5 דק' הליכה מבית הכנסת[שלא קיים] ישנו קניון...וכמובן בגלל שהיינו קבוצה קטנה יכלנו להנות מימנו...

ישר קפצנו על ה"קנטור"[שפירושו החלפת כספים...בפולנית] ויצאנו לשופינגגגג.....[אני חולה שופינגגג]

ומשם מיכיוון שהתחיל להחשיך ומתאמי בטיחות נסענו למלון  VICTORIA המדהים.

קיבלנו מפתחות , הכנסו את המיזוודות וקופסאת הצ'ופרים 33 לחדר , וידרנו לחדר האוכל.

ערוכת הערב הראשונה והטעימה והמבושלת היטב שאכלנו בפולין.

מנה ראשונה שתמיד תקבל בפולין בחורף היא .... מ=ר=ק [לפעמים טעים...ולפעמים לא]

מנה שנייה העיקרית [ אל תיתפסו אותי במילים] עוף וציפס' וסלט טעים.... וקצופ אם פילפל...חחח

ומנה אחרונה עוגת תפוחים טעימה [ לימור לא אהבה אני זללתי אותה].

אחרי הארוכה ראינו שיש עוד קבוצה ליד ירושליים [חמודים] ודיברנו איתם קצת...

לא זוכרת באיזה שעה בדיוק נערכה אספה שבה מספרים מה עבר היום...

עשינו פעילות אם בלונים...כל אחד קיבל בלון ורשם את ההתרשמות מהיום...אני רשמתי " התחשבות ושימחה:" [אל תישאלו למה...חחח] וכולם ציפו ליום השלישי...==!>למחנה ההשמדה הראשון "מיידאנק"

עלינו לחדרים... שיר ואיילת באו לביקור...אכלנו מנות חמות...דיברתי אם אמא בפון....

והלכנו לישון בפחד!      יודעים למה?

חיים סיפר לנו בדרך למלון [באוטובוס] על בית כנסת שיש באיזור ליד המלון... שבו נוהגים הרוחות להגיד קדיש כל לילה ב12 בלילה... ומי שעובר ליד הבית כנסת בשעה הזאת...ישמע את שמו ואת שם אביו...וימצא את עצמו ליד הבמה המרכזית וקורא את הקדיש...

[הרבה סיפורים משם....] ואים בלילה ב12 אנחנו רואים דברים זזים...או שומעים אנשים הולכים במסדרון...

תבינו לבד מה זה...=)

חומת הגטו

 

רחוב "מורדכי אנילביץ"

     

בית הקברות
 
יאנוש קורצאק והילדים [בבית הקברות]


אנדרת הילדים בבית הקברות [חודשה לא מיזמן...]

 

ה"מכון היהודי ההסטורי" בווארשה
 

בית הכנסת [אחרי ההפצצה]

החדר במלון

טוב חמודים....זהו להיום...

שיהיה לכולם המשך יום נעים!

לימור=!> תודה על התמונות....חולה עלייך..הן באמת עושות את הפוסט למושלם....

ושמרו על עצמכם

שלכם הבלוגרית

        ברו'ש............

נכתב על ידי 17•^•LoLi P0P•^• , 22/11/2007 19:44  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט 24 =!> היום הראשון במסע


 

היו'ש...מה המצב?? הכל טוב??

אני רוצה לספר לכם את המסע לפולין 2007 דרך העיניים שלי.....

היום הראשון==!> 

אז ככה....................................................

ב5.11 בשעה 7 ומשהוא בערב נסענו אני , אמא , סבתא ואבא לקנות לי שווארמה...

ומשם נסענו לסיבוב קטן בעיר...[חחח כדי שאני יאכל לאכול ולקחת ת' כדור נגד נסיעות]

ואז נסענו לבצפר...היינו אם הראשונים שהגיעו.... 

כולםם היוו לחוצים נורא.......אף אחד לא האמין שבאמת באמת אנחנו נוסעים...חח

נפרדנו מההורים......[בכיתי המון.... אין לכם מושג איך זה להרגיש שאתה נוסע בפעם הראשונה לחו"ל בלי הורים...אולי אתה מרגיש חופשי וזה.....כמו כל טיול שנתי....רק שהפעם זה לא טיול....]

עלינו לאוטובוס בשעה 9 וחצי ככה בערב.... אחרי שהמורים חיבקו אותנו...והראנו דרכונים למנהלת.... [חחחחחח] והנגיעה האחרונה אם אמא....

באוטובוס אני ולימור כבר חשבנו על לרדת...ברצינות היה לי רגע של חרטה...

הנסיעה התחילה....ראינו "ארץ נהדרת" חחח....והיה ממש שקט באוטובוס....גם השעה דיברה....

וה-6 שעות עברו מהרררררררררר..... לא סמנו לב ברצינות....

הגענו לשדה התעופה.... בלוד.....  כן כן...שם...רחוק אה?

לימור הורידה לנו את המזוודות [יפה שלי!] ואני איך שהוא הצלחתי לקחת את הקופסא מס'33 צופרים...

הגענו לשדה התעופה...וזה היה ממש מוזר...כוללל יב' האילתים היו שם....[ואולי גם יא' של ראשון...חח]

היהה טור ענק....[כרגיל...] אני ושירו'ש היינו אחד ליד השנייה...ועבר חלק.....[לימור הסריטה אותנו שם..חחח] אחרי כל הבלגאן...והשקילה...[שכולם פחדו מימנה...המזוודה שלי שקלה 17 נקודה משהוא...ואחר כך שקלה 18 נקודה משהו...] הגענווו סוף כל סוף לאזור השופינג הירוק..[דולרים] הדיוטי פריי....[ממש פריי..חח] לימור ישרר קפצה על הבשמים.... ועל השוקולד...אחרי שהיא קנתה אני ושיר אכלנו בציק פיצה...חחח ובציק לבשנו את הגטקס...[כי אמרו שבפולין כבר –2 וקפוא... אמרו שירד שלג...אבל לא ראינו אותו כל-כך...חח]

ומשם היתה לי שיחה אחרונה בול על השנייה שהיינו בשרוול לדרך למטוס מאמא שלי.....

עלינו למטוס...לימור ישבה ליד החלון ואני באמצע ושיר לידי...וזאת הייתה הטיסה הראשונה של לימור...

והיא צרחההה....וואי...[מאמי אני מצטערת...אני לא יכולה לשכוח...זה היה ממש מצחיק...] ראינו את סבא חיים....המדריך הכייי הכייי הכייי מדהים בעולם....מ=ל=א=ך!!!!!!  

אמרנו תפילת הדרך.... ולימור הסריטה וניראה לי שבסוף מחקה...חחח

והטיסה היתה ממש ממש נצחח ירדנו מהמטוס עייפים רצח.... וקפואים....

נסענו באוטובוס לשדה קאטוביץ.... וכאבו לי הרגליים מהמגפיים...אז מהר החלפתי לנעלי ספורט....

ומשם הכרנו את א' אדם הקב"ט החמוד....ועלינו לאוטובוס ונסענו לווארשה כ-6 שעות נסיעה...

ופתחנו את המסע באנדרטת החייל האלמוני...  

באנדרטת ההנצחה נמצאים כללל רשימת המלחמות שנלחמו החיילים הפולנים שלא זוכרים מאיפה הם...מי הם...דתם...וכ"ו.... באנדרטה גם נימצאים 24 שעות [אם החלפת מישמרות] 2 חיילים העומדים דום ומין מסואה שדלוקה כל הזמן לזיכרם...ממש כמו יום הזכרון לחללי מערכות ישראל...

ירד לנו שלג...וזאת הפעם הראשונה שניתקלנו בו...חחחח

משם עלינו לאוטובוס...ונסענו למלון אני ובולוש ישנו ביחד...חחח

ואבא של עדן ניפטר...[זיכרונו לברכה]אז לא היתה פעילות ערב...וניכנסו להיתקלח...

וניכנסנו למיטות אחרי יוםם ארוך...

ונירדמנו...חח

תמונות מהיום הראשון...

[אבל לא כולן...כי אני מחכה שישלחו לי עוד...=) ]

 

קבר החייל האלמוני בווארשה

 

החדר במלון [המיטה לפני השינה...]

 

 טוב נשמות...זהו להיום....

 [ בולו'ש...תמונות...אני מחכה שתישלחי לי...=) ]

מבטיחה המשך=)

יש עוד שיבעה ימים....חחח תיתכוננו...

אז שיהיה לכולם שבוע דבש ושמרו על עצמכם 

שלכם הבלוגרית

                           ברוש.........

נכתב על ידי 17•^•LoLi P0P•^• , 19/11/2007 22:00  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,772
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מגיל 14 עד 18 , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל17•^•LoLi P0P•^• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 17•^•LoLi P0P•^• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)