לאחרונה אני מתעניינת מאוד בנושא הזה
הרי אני לא הייתי באמת מעריצה של משהו או מישהו אף פעם . זאת אולי היתה חיבה מסויימת לזמר\שחקן\דוגמן אבל אף פעם לא הערצה , אלה יותר בכיוון של הערכה.
לאחרונה אני נתקלת בהרבה מאוד בנות בנות 12 שמייחסות לשחקן הזה יון תומרקין את התואר "מושלם" וזה דבר שנורא מרגיז אותי וגורם לי לתהות, מה לעזזל עובר אליהן ועל התיקשורת בתחום הבידור שהם מייחסם אותי לאליל נוער.
אז חיפשתי באינטרנט את המושג "הערצה" וזה מה שמצאתי
"
הערצה היא רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם. המעריץ נוטה לייחס לנערץ כמעט אך ורק תכונות חיוביות, ונוטה להתעלם, להדחיק או להכחיש קיום תכונות שליליות בנערץ. פן אופייני אחר של הערצה הוא נטייה לביטול עצמי, ולהעמדת המעריץ מול הנערץ כמי שערכו פחות במידה ניכרת מזה של הנערץ, או לאמוד את רצונותיו כחשובים פחות מאלו של הנערץ.
ניתן להבחין במספר סוגים עיקריים של הערצה:
- הערצת אדם לאדם: בסוג זה של הערצה, המעריץ מתייחס לאדם אחר באופן לא ביקורתי ככליל השלמות מכל או מרוב הבחינות. לרוב, מאופיינת הערצה כזו בנטייה להאדיר תכונות חיוביות באדם הנערץ, ולמזער, להתעלם, או להגדיר כחיוביות תכונות שליליות של הנערץ. כאשר המעריץ מכיר את הנערץ באופן אישי, לובשים יחסיהם לעתים קרובות דמות של הענקת שירותים שונים של המעריץ לנערץ. כאשר המעריץ אינו מכיר את הנערץ באופן אישי, או שההכרות ביניהם שטחית ורופפת, יש בדרך כלל גם תפקיד חשוב, מנקודת מבטו של המעריץ, להשתייכות לקבוצת מעריצים והשתתפות בפעולות פולחניות שונות שמוקדן הוא הנערץ.
- האדם הנערץ הוא באופן טיפוסי חבר מצטיין בתחום פעילות מסוים, או בעל תכונה בולטת ההופכת אותו לחריג ובולט. תחושת ההערצה גורמת למעריץ להאדיר עוד יותר את מידת ההצטיינות או הבולטות של הנערץ, כשהוא מלווה האדרה זו לעתים קרובות בהמעטה בערך עוסקים אחרים בתחום או בביטול יכולותיו הוא בתחום הפעולה. כאשר התחושה מלווה גם ביכולת לביקורת שקולה והתייחסות עניינית לצדדים החיוביים והשליליים בנערץ, הרגש הוא הערכה ולא הערצה.
- הערצה לקבוצה, חפץ או רעיון: בסוג זה של הערצה, רוחש המעריץ הערכה רבה לקבוצת אנשים, חפץ או רעיון מסוים שיש לו קשר אליהם, אם כחבר בקבוצה, בעל תפקיד רשמי או לא רשמי ביחס לחפץ, או מחזיק ברעיון מסוים. תחושות של הזדהות עמוקה עם לאום, דת, או פולחן מסוים אופייניות לסוג זה של הערצה.
- המעריץ בסוג זה של הערצה מתייחס בדרך כלל לקבוצות או רעיונות מופשטים כאילו הובילו אך ורק או בעיקר לתוצאות טובות או תחושות טובות, ממעט או מבטל את ערכן של תוצאות סותרות, ונוטה לעתים קרובות להתייחס להיבטים שליליים של מושא ההערצה כאילו היו היבטים חיוביים במהותם.
- מאחר והמעריץ שייך לרוב באופן כזה או אחר למושא ההערצה, יש בהערצה מסוג זה היבט של הערצה עצמית. ההיבט הנרקיסיסטי של ההערצה מנוטרל במקרה זה לעתים קרובות באמצעות ביטול ערך הפרט כשלעצמו, ומציאת הגדולה שבו רק באמצעות חברותו בקבוצה הנערצת. "
תחלס זה מצב מאוד מעניין, איך אדם מסוגל בין רגע להעלים מעיניו את כל התחונות השליליות בנערץ, להסתכל רק על החלק המלא בכוס לא משנה מהו גודלו.
אני חייבת לציין למה מרגיז אותי העיניין של להפוך את התומרקין הזה לאליל נוער.
1.הוא משתמט אבל מכחיש זאת, הוא יוצא מהצבא בשביל לדאוג לחשבון הבנק שלו. הקריירה שלו לא תיפגם אם 3 שנים מהחיים שלו הוא יתרום למדינה שלו כמו שצריך, כמו כל אזרח נורמאלי במדינה הזאת, ולא כל השחקנים משתמטים רובם עושים הפסקה בקרירה עושים צבא וחוזרים לקרירה
2. הוא חסר כל ביטחון עצמי
3. הוא לא מביע את עצמו כמו שצריך
4.הוא מתנהג בצורה מאוד פלגמטית, הוא מכחיש כיום של כל יצר אנושי בו וע"י כך גורם לאנשים אחרים לחשוב שמשהו לא בסדר אצלהם בגלל שקורה והם חושבים על מישהי במובן מיני בלבד שזה דבר נורמאלי ובריא לחלוטין. הייצירים שלנו קיימים אבל אנחנו בתור חברה מתורבתת יודעים לשלוט בהם ולרסן אותם. חרמנות קיימת ואין טעם להכחיש זאת!
אחי הקטן הסתכל עליו כאיידול בהתחלה עד שגרמתי לו להפסיק עם זה.
השחקן הזה הוא רק דוגמא מתוך רבים, אצל כולנו יש צדדים חיוביים וצדדים שלילים, כולנו בני אדם ואף אחד לא מושלם.
אני לא יודעת למה, אבל אני לא מצליחה להעריץ אנשים בצורה הזאת, אני תמיד רואה את שני הצדדים ועושה השוואה , האם החיוב עולה על השלילה או להיפך.
עניין "הערצה" התחיל מאוד לעניין אותי , המעריץ בהדרגה הופך לסוג של עבד למוערץ וזה דבר נוראי!
מישהו שמגמד את זכויותיו בשביל מישהו אחר שגם הוא אנושי זה דבר דבילי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: