החלטתי לכתוב כאן לאחר המון זמן שלא התקרבתי לבלוג שלי ולשייך את הקטע הזה לנושא החם.
אז אם הייתי יכולה למחוק דברים מהעבר שלי, דברים שהפכו אותי בסה"כ למי שאני היום , החכמתי מהם , התחזקתי , בניתי קווי הגנה ופירקתי קווי הגנה , נעשיתי לוחמנית יותר וגיליתי בזכותם שהחיים הם ג'ונגל.
הדבר הראשון שהייתי מוחקת מהחיים שלי זה 3 שנים של חטיבת ביניים, 3 השנים האלו היו הגהנום של חיי מהגהנום הזה יצאתי הרבה יותר חזקה ועם הרבה "חכמת רחוב". במשך ה3 שנים האלה עברתי הצקות מפה ועד להודעה חדשה ולא מצאתי לאן אני שייכת.
בעקבות זה בניתי קווי הגנה וניסיתי להבריח ולהפחיד את כל מי שניסה להתקרב אליי - לקחה לי שנה שלמה למתן את קווי ההגנה האלה שאני מצטערת על כך שהם היו קיימים.
בין ההצקות שהיו הופיע בעיית דימוי הגוף שהחיות שהיו איתי בחטיבה תרמו לא מעט לקיומה ולהבאת לידי ביטוי לזמן יחסית קצר (אמא שלי תפסה אותי אחרי שבוע של הרעבה ושמה לזה סוף כאשר השינויים בערנות הגיע היא שמה לב לחיוורון ולחוסר רצון שהיה לי לגבי כל דבר וגם עברה את הגבול וקראה ביומן האישי שלי!)
התחברתי לאנשים שלא הייתי צריכה להתחבר אליהם באותן השלוש שנים - אנשים שהיו איתי בשכבה ובכיתה , ניסיתי להתחבר אליהם ורוב החברויות שניסיתי להשתייך עליהם פגעו בי - אלה שלא פגעו בי בהתחלה או בסוף באיזה שהו שלב פשוט נעלמו כלא היו.
הדבר השני שהייתי מוחקת מהחיים זו תקופה של חודשיים בערך - הקשר הראשון שהיה לי , מסתבר שהיצור לא אהב את מי שאני ולא היה אפשר להאמין למילה שיוצאת לו מהפה. חודשיים שאין לי מושג איפה המוח שלי היה! מצב כזה לא יחזור על עצמו שוב , הבחור הבא שאני אצא איתו לא ינסה לשנות אותי , וימשך אליי בגלל מי שאני וידע שאת היותו טומבוי וילדותית אלה דברים שהיו שם לפניו ואלה דברים שגם יהיו שם אחריו - זה הייחוד שלי ואין לי שום כוונה להשמיד אותו!
הדבר השלישי שהייתי מוחקת זה מקרי מוות של אנשים הקרובים לי ובתקופה אחת היו שני מקרי מוות - אני מאמינה שע"י מחיקת המקרים האלה האנשים האלה היו חיים גם היום .
והדבר הרביעי שהייתי מוחקת זו הנפילה של סבתא שלי שקרתה לפני כמה שנים ובגלל הנפילה ההיא היא לקתה באלצהיימר שבעקבותו היתה זקוקה למטפלת שבעקבותה נפלה עוד נפילה שבעקבותה היא כיום יושבת על כיסא גלגלים כאשר חצי גוף משותק ואינה מזהה אף אחד מהאנשים שהיו קרובים לה וחשובים לה
למרות שאירועים אלה היו כואבים וקשים הם עיצבו את האדם שאני כיום (חוץ מהתקופה ההיא של החודשיים הדבר היחיד שהיא תרמה לי זה לקח חשוב שהוא לפקוח את העיניים ולא לתת לאף אחד לנסות לשנות אותי וגם גרמה לי לתהות כמה חבל שאני לא לסבית)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: