אנשים קראו לי Dreamer
בגלל שהאמנתי תמיד שהחלומות שלי ישארו שלי לעד.
תמיד האמנתי בזה.
זו הייתה הבריחה היחידה שלי מהמציאות הקשה.
זה מה שהחזיק אותי.
חטפו לי אותם.
השמידו.
עיוותו.
הם לא שייכים לי יותר.
הם מפחידים אותי.
הם לא עושים טוב.
אז לא ישנתי כבר כמה ימים. אני מרגישה כמו איזה זומבי מהלך או משהו.
אבל זה יעבור.
מתישהו.
אני לא אחכה יותר.
אני לא אקווה.
לא אאמין.
ברור שכנראה שהנפש שלי בכל זאת תעשה את זה,
אבל אני אלחם בה.
אני אשמיד אותה.
בשביל לשכוח.
אני אשכח אותך.
גם אם אני אצטרך למות בשביל זה.
She seemed dressed in all of me
Stretched across my shame,
All the torment and the pain
Leaked through and covered me.
I'd do anything to have her to myself,
Just to have her for myself.
Now I don't know what to do,
I don't know what to do
When she makes me sad.
She is everything to me,
The unrequited dream,
The song that no one sings,
The unattainable.
She's a myth that I have to believe in,
All I need to make it real is one more reason.
I don't know what to do,
I don't know what to do
when she makes me sad.
But I won't let this build up inside of me.
I won't let this build up inside of me.
I won't let this build up inside of me.
I won't let this build up inside of me.
A catch in my throat
choke
Torn into pieces
I won't.
No.
I don't want to be this but
I won't let this build up inside of me (won't let this build up inside of me)
She isn't real.
I can't make her real.
She isn't real.
I can't make her real.
...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: