הייתי אמורה לעבוד עכשיו, אבל משום מה החליטו לדחות לי את המשמרת לערב. דבר שהוא די מעפן כי בערב אין 150%.
טוב נו. לפחות ייצא לכם מזה פוסט.
עבר הרבה זמן מאז הפוסט האחרון, וכרגיל, דברים השתנו.
קודם כל, הרשו לי להבהיר לכם שהפוסט הזה לא יהיה כמו הקודמים לו.
הוא סתם יהיה חמדמד. ללא שום תובנות רציניות ובכי רב.
הייתי בירושלים שני-שלישי-רביעי.
אני חייבת לציין שאני אוהבת את האח היקר שלי. גם אם אתה לא באמת אח, אני רגילה מדי שאתה כן.
נכון שיש לדבר הזה הרבה קטכעים מטומטמים, אבל אני מקבלת את זה. ואני אוהבת אותך כמו שאתה.
לידע כללי, ירושלים זה מקום מאוד קר. במיוחד השנה. במיוחד כשזו אני המדווחת.
15 מעלות ואני הפכתי לגוש קרח.
אחרי זה הייתי אצל האח האמיתי שלי בבני ברק. לא הוא לא דתי. הוא די נוצרי אפילו. אבל זה לא באמת משנה.
היה כלכך טוואוווב!!
ואז הוא לקח אותי לבית הפנקייק והשמנתי
D=
רון בארגנטינה כבר שבועיים. איזה מתסכל זה לחגוג חודש כשהוא אפילו לא פה?
אבל לפחות יהיה שווה כשהוא יחזור :X
בנתיים סתם צריך להעביר את הזמן..
שבוע שעבר חגגנו ימיי הולדת.
קודם כל לטליה.
היה ממש מצחיק. בהתחלה הייתי ילדה קטנה ושיחקתי משחקים עם עדן הפרה.
ואז שיחקנו
NEVER. והיה עוד יותר מגניב XD
עדן חשה ג'ירפה. לילוש ואני סתם סקסיות.
והאז אמא של טליה ואני הפלנו את אחותה של טליה והכרחנו אותה להצטלם.
(וכל זה סתם תירוף בשביל להראות את השיער האדוווום שלי D:)
זה ממש הזכיר לי את הפעם שהודהשרוניקים היו פה, ושיחקנו
NEVER בבית של עדן.
המשימות שם
XD אני אראה לכם...
למושמוש עשינו קוקיות.
לעידן ציירתי על הפרצוף D:
אחרי זה הייתי ביומולדת של אלכס וניהלתי שיחת נפש מהממת עם אנה בננה. היא כזאת קוקיה!!!!!! 3>
תמונות יהיו כשאלכס תחליט להעלות אותם.
יום וחצי אחרי זה הייתה המסיבה של מירי. וגם הייתה מאוד מאוד נחמדה. דור שימש ככרית וזה היה מאוד חמדמד.
תמונות אין לי. לכו תדחפו משו לתחת.
היומולדת של טליה העלה זכרונות מלפני שנה. תראו:
(דנה, אני, לילך, עדן, אביבית וטליה).
(לא יודעת למה אני כזאת אומללה פה. אל תשאלו.)
כמה דברים השתנו מאז? לחשוב שזה סך הכל 365 ימים. וכל יום הוא כלכך מיוחד. כל יום משנה משהו.
להתסכל על התמונות האלה... זו לא אני. Not anymore. ואפילו לא חבל לי.
אני זוכרת מה היה לי באותו יום. אני זוכרת כמה כאב לי לאבד את זה. ואני זוכרת כמה חודשים אחרי זה הייתי מוכנה להקריב הכל כדי לחזור לאותו יום.
זו ההוכחה לזה שהשתנתי.
בכל מקרה,
life goes on.
והכל קרה לטובה. אז אופטימיות (תחילת החורף = האופטימיות שלי. כמו כל שנה.)
[[[NaTi]]]
נ.ב.
רק כי אני חייבת:
Xero said:
לא יודע... אני בקטע של בנים XD
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: