לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Perfect Blog Title




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2009

Your only traces, Are the shades of my memory


זה בא בהתקפים.

חודש אחד יש לי מלא פוסטים (3 למען האמת)

חודש אחרי זה - כלום.

וכחוזר בזה.

הפוסט הזה מוקדש לה בלבד. למרות שמגיע לה הרבה יותר מזה.

 

 

 

עוד 5 ימים פולין. חוזרת ביום הראשון של פסח.

מלא דברים להספיק בחופש.

לא לשכוח לעבוד.

לראות אנשים.

להשלים שעות שינה.

ללמוד.

לכתוב...

 

חזרתי לכתוב.. אחרי כמעט שנתיים של יובש מוחלט. באמצע הלילה זה חזר אליי.

מתקדם בקצב מטורף.

 

מה שהיה בפורים, יבוא כנראה באחד הפוסטים הבאים. כי הפוסט הזה הוא רק שלה.

לא נעים לי לגזול עוד מקום ממנה.

 

 

רק עוד יומיים נשארו. יומיים - כדי שזו תהיה שנה.

מעורר חלחלה לחלוטין.

שנה מאז שאת לא פה.

ואני לא שוכחת.

עד כמה מוזר שזה ישמע,

אני באמת מרגישה שאת פה.

איתי. כל הזמן.

אז עכשיו יחד עם סשה אתם המלאכים השומרים שלי.

ואתם כנראה מצליחים.

כי אני עדיין פה.

 

סבא עושה מסיבת יומולדת עוד יומיים.

חולני לגמרי, את לא חושבת?

לחגוג, ביום שאיבדתי אותך?

שעזבת אותי לנצח?

אני אמורה באותו יום לחגוג עוד שנה של מישהו אחר בחיים האלה?

זה לא פייר.

את היית אמורה להשאר.

לא הם.

אף אחד מהם.

רק את.

לאף אחד לא הגיע כל כך לחיות כמו שהגיע לך.

 

זה פשוט לא פייר...................

 

 

 

בכל אופן,



 

שנה. ואת לא פה.

 

I said i thank you
I'll always thank you
More than you will know
Than i could ever show
And
i love you


I'll always love you
There's nothing i won't do
To say these words to you
That you're beautiful forever

Always, always, and forever

 

 



 

[[[Angel]]]

נכתב על ידי , 18/3/2009 21:02  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



belief


אנשים קראו לי Dreamer

בגלל שהאמנתי תמיד שהחלומות שלי ישארו שלי לעד.

תמיד האמנתי בזה.

זו הייתה הבריחה היחידה שלי מהמציאות הקשה.

זה מה שהחזיק אותי.

 

חטפו לי אותם.

השמידו.

עיוותו.

הם לא שייכים לי יותר.

הם מפחידים אותי.

הם לא עושים טוב.

 

אז לא ישנתי כבר כמה ימים. אני מרגישה כמו איזה זומבי מהלך או משהו.

אבל זה יעבור.

מתישהו.

 

אני לא אחכה יותר.

אני לא אקווה.

לא אאמין.

ברור שכנראה שהנפש שלי בכל זאת תעשה את זה,

אבל אני אלחם בה.

אני אשמיד אותה.

בשביל לשכוח.

אני אשכח אותך.

גם אם אני אצטרך למות בשביל זה.

 


 


She seemed dressed in all of me
Stretched across my shame,
All the torment and the pain
Leaked through and covered me.
I'd do anything to have her to myself,
Just to have her for myself.
Now I don't know what to do,
I don't know what to do
When she makes me sad.

She is everything to me,
The unrequited dream,
The song that no one sings,
The unattainable.
She's a myth that I have to believe in,
All I need to make it real is one more reason.

I don't know what to do,
I don't know what to do
when she makes me sad.

But I won't let this build up inside of me.
I won't let this build up inside of me.
I won't let this build up inside of me.
I won't let this build up inside of me.

A catch in my throat
choke
Torn into pieces
I won't.
No.
I don't want to be this but

I won't let this build up inside of me (won't let this build up inside of me)

She isn't real.
I can't make her real.
She isn't real.
I can't make her real.

 

...


נכתב על ידי , 7/3/2009 08:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 234459949 

תמונה




4,468
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSnow.White.Queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Snow.White.Queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)