"או אהבה פתאום היא מתפרצת.."

וואוו חודשיים לא כתבתי ויש כל כך הרבה לחדש..

אז מאז שרשמתי לכם אני ומשה עוד הספקנו לדבר,ודיברנו בפון על כל מיני דברים שכרגע אני לא כ"כ זוכרת כי זה היה מלפני חודש וחצי משהו כזה,וכרגיל לא היה שום חדש הוא עדיין לא היה בקטע רציני של חברה או משהו כזה,אבל אני פשוט הבנתי שהוא לא זה שלא רוצה חברה אלא הוא רוצה פשוט הוא לא נפתח מספיק לאהבה הוא נועל ת'עצמו,בקיצור בפורים נפגשתי איתו פעם אחרונה,כולי הייתי פרפרים לקראת הפגישה התרגשתי לאללה,הכנתי לו משלוח מנות כי הוא סגר פורים בבסיס :/

בכל זאת עשיתי מצווה חחח זאת אומרת הוא יודע שזה היה מאמא שלי זה היה באמת מאמא שלי אבל ברור שזה היה תחת השפעתי,הוא לא ענה לי בהתחלה לטלפונים ואני נבהלתי חשבתי שהוא לא רוצה להפגש ניסיתי שוב והוא ענה,באתי לבסיס,ואיך שאני באה מרחוק הוא צועק לי "וואי מי זאת הרזה הזאת" בגלל שהוא יודע שעשיתי דיאטה,דיברנו והתנשקנו כמובן(איך שהגעתי אליו אגב וראיתי אותו כבר כל הלחץ של ההתרגשות עבר לי בן רגע).

אין הוא אחד הדברים היפים בעיניי חח,הוא הרזה מאז והוא ממש לא דומה לתמונות שראיתי,ישבנו ודיברנו הוא התלהב מהמשלוח מנות שהבאתי לו,או יותר נכון אמא שלי בהתחלה הוא לא האמין ואז הוא דיבר עם אמא שלי בפלא ואמר לה תודה וחג שמח ושהוא יבוא לבקר בהזדמנות ודיבר ממש יפה איתה,המשכנו לדבר ולהתנשק ופשוט נהנתי מכל רגע של נשיקה על השפתיים היפות שלו,ואז המפקד שלי התקשר והייתי חייבת ללכת כי בו זמנית גם אבא שלי בא לאסוף אותי,אז לא התייחסתי אליו כלכך ואמרתי לו שלום כזה בחפיף ואחרי זה התקשרתי אליו להגיד לו שסליחה שלא התייחסתי אליו כיי הייתי חייבת לדבר עם המפקד שלי,והוא אמר שטויות ושוב שאני אגיד לאמא שלי תודה ואם הגעתי כבר וחג שמח שיהיה לי וכו'..

באותו יום פשוט הבנתי יותר נכון נפל לי האסימון אחרי כל כך הרבה זמן שאני בקשר איתו..לבנאדם אין מה להציע לי לא רגשית ולא חומרית ואני לא ילדה שמעוניינת בכסף או במישהו שיממן אותה אבל הוא גם לא מפנק אותי והוא בחיים לא הביא לי שומדבר או קנה לי אפילו בקטנה כמו שאני הבאתי לו..וגם רגשית הוא נועל ת'עצמו מאהבה,הוא גם לא יכול לבנות קשר רציני,גם אם הוא רוצה ..וחוצמזה היה קטע שממש לא אהבתי בפגישה עצמה ממש נמשכתי אליו והכי רציתי שבעולם לשכב איתו אבל ידעתי שמחוץ לבסיס וגם בבסיס אנ'לא אעשה את זה בחיים,המשכנו להתנשק ולא יכולתי לשלוט בעצמי,הסתובבנו כזה ואז מצאנו כזה מקום נטוש כזה והאפס הזה רצה רק את טובתו שלו ופשוט חשב שאני א... אתם יודעים כבר מה,איכס חשבתי לעצמי איזה בנאדם אגואיסט ואיזה בנאדם מגעיל שלא מכבד אותי בכלל,ישר אמרתי לא ואז הוא אמר לי אז למה התחלת עם זה בכלל יעני מה הוא חושב לעצמו?שלי אין צרכים?!עזבו שמדובר כאן בילד שאני מאוהבת בו,אבל הזלזול שלו כבר עולה לי על העצבייייייייייים! ,ואז המשכנו עוד קצת לדבר ואז המפקד שלי התקשר והלכתי,הלכתי מהפגישה הזאת פשוט בהרגשה של פספוס,בהרגשה של פאק  מה עשיתי לעצמי?איך הגעתי למצב הזה..שאלתי לעצמי אבל התשובות התחילו להגיע אליי כמה ימים אח"כ,(אגב כשראיתי אותו פתאום הכל ירד לי כל הלחץ וכל ההתרגשות וכל הפרפרים בבטן,משהו בישר לי שקצת ירד לי ממנו או שאני הדחקתי את זה לעצמי)..,עבר כמעט חודש מאז שלא ראיתי אותו,התשובות של אחרי הפגישה הגיעו אליי כמה ימים אח"כ שראיתי שהוא בכלל לא מכבד אותי והוא ממשיך לזלזל ולא להתקשר ולא להעריך,ואז קראתי את הספר שנראה לי מיועד לכל אחת שמרגישה כמוני או עושה שטויות כמוני "למה גברים אוהבים ביצ'יות?"הספר הזה עזר לי להבין שהוא פשוט לוקח אותי כמובן מאליו,ושמה שאני צריכה לשנות זה את היחס שלי ופשוט להיות תלויה בעצמי,פתאום התחלתי להבין שהוא חושב שאני בידיים שלו ושכל מה שהוא רוצה הוא יכול לעשות בי שהוא פשוט שולט בי כמו בובה על חוט,וזאת לא מי שאני רוצה להיות במיוחד לא בשבילו,התחלתי לבכות,כמה לילות רק ישבתי ובכיתי לא היה לי חשק לשמוע על אף אחד,ועל הצרות של אף אחד,שאני הילדה שהכי אוהבת לעזור בעולם לאנשים לא רציתי לשמוע צרות של אף אחד,פשוט ישבתי וחשבתי ובעיקר ניסיתי להפיק לקחים בשביל שהמצב הזה לא יקרה שנית..

בקיצור איזה שבועיים שלוש אח"כ התקשרתי אליו כי הייתי אצל חברה שלי מהבסיס שוב פעם בעפולה ותתפלאו לא התקשרתי בשביל לראות אותו משהו כזה בכלל התקשרתי אליו כשהייתי בדרך לחיפה על האוטובוס כבר רחוק רחוק מעפולה,כי פגשתי איזה מישהו שהוא מכיר אותו ומשה היה חבר של הבן שלו והוא התחיל לספר לי על אבא של משה הרבה דברים שלא ידעתי לפני כן,למשל במה הוא עוסק,ואיך המצב הבריאותי שלו והוא ממש החמיא למשה אבל אמר דברים שהיו כבר ידועים לי על משה מלפני הרבה זמן..,אז התקשרתי וכל שנייה הואר אומר לי תקשרי עוד חמש דקות כי הוא היה באמצע העבודה,אז התקשרתי ואז דיברתי איתו על זה וסיפרתי לו על זה הוא היה בהלם לשמוע שהייתי בעפולה ולא התקשרתי אליו,הוא שאל גם מה עשיתי שם,ואז הוא פתאום אחרי מה שאני מספרת לו יעני על ההוא,הוא נאנח אז אמרתי לו מה אתה נאנח?!,אז הוא אומר לי כי נמאס לי שאת מדברת עליי עם אנשים מה כל אחד צריך לדעת עליי ועלייך?!,באותו רגע אפילו לא הבנתי אותו אמרתי לו טוב יאללה בקיצור שיהיה לך המשך עבודה נעימה ביי ופשוט ניתקתי לו בפרצוף,אמרתי לעצמי איזה חצוף לא התקשרתי אליו לא בשביל לראות אותו ,ולא בשביל להגיד לו שאני אוהבת אותו ואפילו לא אמרתי לו ממי ולא אמרתי לו כלום,רק התקשרתי בשביל לספר לו ויחד עם זאת גם לשאול על המצב של אבא שלו שמאז שהייתי איתו בבית חולים תמיד אני שואלת על אבא שלו והקטע עם מה שההוא סיפר לי הפחיד אותי ודאגתי לו סה"כ,והוא בא ומתפלצף עליי,זה ברור שהוא לוקח אותי כמובן מאליו,זה ברור שהוא מזלזל,למה שגבר יאהב כשמתנהגים אליו יפה והרי הוא לא "נפל" והתאהב בי אז למה אני בכל זאת ממשיכה לנסות חשבתי לעצמי..למרות ששוב השיחה הזאת לא היתה בשביל להגיד לו כמה אני אוהבת אותו או לרצות לראות אותו או משהו כזה אלא רק מתוך דאגה.

לא דיברתי איתו מאז ונראלי שעברו איזה שבועים משהו כזה,אבל אני מתגעגעת אליוווווו כככככככללללל ככככככככככךךך שאין לכם מושג למה אני ממשיכה לבזבז אנרגיה על מישהו כזה לחינם!?!!?!?!?מי ישמע מה הוא נתן לי בחיים..ואני יודעת את כל העובדות שהם כל יום חוזרות ונשנות במוח שלי אבל בכל זאת מתעקשת לאהוב אותו,השבוע היתה לי הפניה לבית חולים 10 והוא בדיוק יצא מהבסיס באותו יום זה היה יום שני אחרי ההפנייה מיהרתי ישר למרכזית חיכיתי לראות אותו אבל הוא לא היה שם!!!,חח אני בעצמי לא יודעת לאיזה מצב הגעתי..

איך הוא לא מתבייש?!אני בטוחה שמה שאני עשיתי בשבילו עוד הרבה לא יעשו בשבילו וכל מי שהיתה לו בעבר בחיים לא עשתה בשבילו,ראיתי איך הוא מתרגש מהמשלוח מנות,ראיתי גם איך הוא העריך פעם את זה שאני באתי והייתי איתו בתקופה קשה משלו..אאאאאאאאוףףףףףףףףףףף

אני פשוט לא מבינה ת'עצמי מה אני מזוכיסטית?!?!?לא מגיע לי מישהו כמוהו אבל אני לא אני חייבת להתעקש,חיה בסרט משל עצמי,אני מנסה ואני ר=ו=צ=ה לשכוח ממנו אבל מה לעשות שהוא לא יוצא לי מהראש...אז בנים מתחילים איתי ואני מדברת עם בנים פה ושם אבל אף אחד כנראה בנתיים לא יוכל לתפוס את המקום שלו בלב שלי..

איבדתי את האמון שלי בגברים..

השבוע בדיוק נזכרתי בתקופה של אז,שהחבר הכי טוב שלו הביא אותי לבית חולים להיות איתו לעשות לו "הפתעה",כשהוא התקשר אליי ביומולדת שלי אחרי שלא עניתי לו על ההודעה ואמר לי "למה את לא עונה על ההודעה",חחח כשהוא התקשר אליי אחרי שהוא יצא לאולטראסאונד ב6 בבוקר ולא האמין שהייתי אצל חברה שלי,כמה רגעים עולים לי בראש אין סוף ואני לא מבינה בכלל איך הובלתי ת'תקופה הזאת לתקופה החרא הזאת של עכשיו..

זאת רק אשמתי נכון שזאת אשמתו שהוא לא נפל אבל אי אפשר להאשים אותו כמו שהוא אמר לי ברגשות לא שולטים..

אני מסתכלת בתמונות שלו ופשוט בא לי לאכול אותו,יפה שכזה,הוא הגבר הכי יפה בעיניי עלי האדמות,תבינו שהגעתי למצב שהאהבה הראשונה שלי הראשון שלי נפגשתי איתו והוא בא לנגוע בי ואיך שהוא נגע בי סתם כזה חיבק,עלו בי פלאשבקים ממשה והתחלתי לבכות בטירוףףףף!!אין ספק שאני מאוהבת בעפולאי הזה..בא לי להיות רק איתו,הוא פשוט חלום שלי!!

חחח חלום זה רק שהוא יתקשר,וזה פשוט נראלי לא מציאותי אם השם שלו יופיע לי על הצג אני פשוט יחשוב שזה נס חחח או שזה חלום באמת פנטזיה שאני מדמיינת אותה לעצמי,אני יודעת שאי אפשר לדעת מה יהיה בחיים ומה יהיה הלאה את זה הוא תמיד אמר לי,אבל עדיין עם כל התקופה החרא הזאת שלדעתי גם לי יש חלק בזה שהיא נהייתה חרא ברור שגם לו אבל לטנגו צריך תמיד שניים!..

עושה לי טוב פה לקרוא בבלוג שלי את התקופה של אז לראות שהוא באמת התעניין ובאמת היה לו אכפת,כנראה שאני נראת לו ילדה נואשת או יותר מידי תלויה בו והוא נרתע מזה,אבל אני  לא ילדה נואשת ואני לא תלויה בו אני פשוט אוהבת אותו והוא לא מבין תמושג אהבה,גם ככה אני חיה ת'חיים עצמם בלעדיו או איתו,רק כשבלעדיו הם נראים פחות ורודים...

בקיצור אני עפתי לי יש לי מה לעשות היום,בקשר לבנים יש איזה אחד שדווקא התחיל איתי והוא סבבה לגמרי כאילו מצא חן בעיניי אבל עדיין לא מאמינה באף גבר..

נשתמע =]]

צ'או דארלינגססססס