אוף אני לא מבינה מה יש לי בתקופה האחרונה,אני כל כך רוצה להשען על מישהו,לדבר אליו בכינויי חיבה,לבלות איתו מתחת השמיכה,מישהו שייתן לי אהבה,שיפנק אותי,שישמע אותי כשאני צריכה,בקיצור המישהו הזה שמזמן לא היה לי.
אולי בגלל זה הוא חזר לי למחשבות ובענק,יש רגעים שאני מתגעגעת אליו וחושבת על התקופה איתו,לא הייתי איתו ביחד אבל בתוך תוכי ואין לי מושג למה התחושה הזאת קיימת אני יודעת שאם הייתי איתו הייתי מאושרת והיה לזה סיכוי טוב מאוד(אולי בגלל שאני כ"כ רוצה מישהו או אולי אותו אז אני משלה את עצמי),אבל לא יודעת אני כל כך מבולבלת בתקופה הזאת
היום לפתע התחלתי לבכות,ממש בכי מר שכנראה התפרץ מאז שהוא פגע בי,כל הזמן אני שואלת את עצמי מה עשיתי לו לעזאזאל רע שהוא ככה זלזל בי ופגע בי,נתתי לו את כל הטוב שבי(שזאת היתה טעות)אבל זאת אני כשאני אוהבת,למה אני פאקינג לא קולטת שהבנאדם לא מעוניין ואני לא מעניינת אותו במיליגרם ומאשימה את עצמי שמשהו איתי לא היה בסדר שאני "אשמה" בכל הסיפור הוא כל כך נותן לי הרגשה של חוסר בטחון.
היום יצאתי לבלות,נהנתי התפרקתי רקדתי צחקתי והייתי עם חיוך מזוייף על הפרצוף,והוא עבר לי במחשבות כל הזמן לא משנה מה-המילה "אם" ואם כל הזמן עברה לי בראש,למה אני לא מבינה שאין דבר כזה -אם- יש עובדות קיימות בשטח ואני צריכה כבר להסתגל אליהם,אני חודש וחצי עוד מעט חודשיים לא ראיתי תבנאדם ולא דיברתי איתו ואין אין לא יודעת מה יש לי איתו לא יודעת מה הוא עשה לי ומה הוא גרם לי החתיכת אפס הזה.
אני כל כך רוצה מישהו שייתן לי חום ואהבה,שיהיה לי מישהו לצחוק איתו,לבלות איתו,לעשות חיים אחרי הכל בקשרים האחרונים שהיו לי רק אכלתי חרא אז מתישהו לא מגיע הטוב???עד עכשיו התרגלתי להיות לבד חיפשתי את זה גם,איבדתי אמון בגברים,לא רציתי להתאהב,אבל עכשיו אני כ"כ זקוקה לזה משום מה רק אני מפחדת שאם אני אתחיל קשר הוא עוד יותר ירוץ במחשבות שלי,מתי תגמר האהבה הזאת??היא לא נכבת והיא לא פוסקת,והיא ממשיכה לשרוד גם ברגעים כאלה.
אין לי את הרצון ואת החשק להתקשר אליו,אני יודעת מי הוא אני גם יודעת בדיוק מה הוא שווה ולמה אני ראויה אבל את הלב שלי זה לא מעניין כל הדברים האלה אני עכשיו פועלת עפ"י ההגיון,ועושה בשכל.כי אם הייתי פועלת לפי הלב שלי מזמן כבר הייתי הולכת להפגש איתו,אחחח איך התגעגעתי לנשיקות שלו לשפתיים העבות שלו,הוא פשוט החולשה שלי,הוא הבנאדם שבמילה או בשיחה יכולים לגרום לי להיות מאושרת ולעלות לי חיוך על הפנים וזה באמת יהיה חיוך אמיתי,הוא יכול לגרום לי לבכות מאושר.
בחיים לא אהבתי מאז האהבה הראשונה שלי,אבל אותו אני בטוחה שאני אוהבת,כי הנה הוא עושה לי דברים מגעילים ואני עדיין ממשיכה לחשוב עליו ,התקשרתי אליו בחסוי לשמוע תקול שלו כמה פעמים השבוע ,הוא היה נשמע שסבבה לו למרות שאי אפשר לדעת,אחרי כל הקשר הזה איך לא אכפת לו?!?!?אני שואלת את עצמי,מה עד כדי כך אני אפס בשבילו??למה הוא מחק אותי ככה???אוףף אם היה לי תתשובות לשאלות האלה אולי הייתי יותר רגועה.
פשוט בא לי על יום אחד איתו,לחבק אותו חזק חזק ולעצור את הרגעים האלה לנצח,לספר לו את כל מה שרע ואת כל מה שטוב,לנשק אותו,להרגיש שלווה,שקט להתנתק לכמה רגעים מהשגרה המשעממת,כנראה שזה לא יקרה בזמן הקרוב הא?
מעניין מה איתו אם הכל בסדר איתו אם הוא זקוק לאיזשהי עזרה,הוא חסר לי יום יום-ביומולדת שלי זה הורגש לי במיוחד הייתי מאושרת ושמחה כי אמרתי לעצמי שאפ'חד ושום דבר לא יגרום לי להיות עצובה ביום שלי אבל הוא היה חסר לי!
הגבר "שלי",זה שבו אני מעוניינת יותר מכל אחד,התגעגעתי להסתכל לו אפילו בעיניים ולו רק לרגע,בעיניים היפות שלי הכחולות והעמוקות המסתוריות משהו.
זאת תקופה כזאת מעצבנת ולא משהו בחיים שלי שאין דברים לתאר אותה,תקופה משעממת שגרתית שהיא מתחילה להמאס עליי,בא לי על משהו חדש על התחלה חדשה עם מישהו חדש,אני יודעת שאני לא צריכה לחכות/לצפות או לחפש אלא זה יגיע לבד מעצמו,אבל אני פשוט כל כך זקוקה לזה,אני רואה זוגות ברחוב וכל כך בא לי על מישהו שיחלוק איתי את החיים ואת החוויות שלי,התגעגעתי לזה,התגעגעתי למשפט"אני אוהב אותך"ובכנות מלאה,התגעגעתי לפרגון,התגעגעתי לאהבה הרגש הכי יפה והכי טהור על פני האדמה.לפעמיים אני מפחדת שאני לא אצליח להתאהב שוב מרוב שאיבדתי אמון באהבה ובגברים,אבל אני בטוחה שיבוא המישהו הזה שידליק לי את הלב מחדש,כל כך יהיה לי קשה להגיד לו שאני אוהבת אותו ולסמוך עליו וזה חלק מהסיבה שאני לא בטוחה שאני רוצה להתחיל קשר.
מעצבן אותי לחשוב איך הוא זלזל בי פשוט מעצבן אני נזכרת ברגע הזה בפלאשבק שעולה לי כשהוא מנשק אותה ומחבק אותה וזה מגעיל אותי בטירוף כי אני לא מצליחה להבין מה עבר לו באותו רגע בראש שהוא עשה את זה מולי מה היה בא לו להתעלל מה הקטע שלו אנ'לא מבינה,איכס מגעיל אותי לחשוב שנתתי את כל מה שטוב בי לבנאדם שבכלל לא ראוי לזה ולא היה מעריך את זה.הוא היה לוקח את זה ואותי ביחד כמובן מאליו וזה מה שהיה גרוע.
אבל למרות הכל אני עדיין מתגעגעת,עדיין רוצה להיות איתו,אומנם לא הכי בטוחה כמו פעם,אולי בגלל שאני לא מאמינה שיש סיכוי ולו הכי קטן שהוא יתקשר זה לא קורה,אבל לא יודעת למה זה ככה איתו אני בטוחה שהגלגל יסתובב כמו שהוא הסתובב לי עם כולם,אבל אי אפשר לדעת מתי
איזה תקופה רעה וקשה אני עוברת שבא לבכות פשוט,הוא חסר בחיים שלי אפילו שהוא לא היה חבר שלי,אבל הספיק הקשר איתו,מה קשר אותי בצורה כזאת אליו???זה ששכבתי איתו?א'נלא יודעת באמת מה מסביר את זה,אולי עצם הידיעה שאין לי מה לעשות בנדון אז אני מקבלת את זה כ"הפסד שלו" וזהו זה.
כל השבוע החלומות היו עליו,שהיד שלו אוחזת ביד שלי שאנחנו מתנשקים ואנחנו מתחבקים וכייף לנו ביחד והוא אומר לי "אני לא יודע איך לא ראיתי את זה לפני זה",באמת הייתי עושה אותו הכי מאושר שיש,לא הייתי יורקת לכיוון של אפ'חד אחר,הוא ממש הגבר שלי!!!
בקיצור זה רק היה בשביל להתפרק,אז שיהיה שבת שלום,
ונדבר כשיהיה חדש ..אולי כשהאביר על הסוס הלבן/ או אח שלו עם ההונדה יגיעו נעדכן אתכם חחח
צ'או
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
