לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים בהמשכים (:



Avatarכינוי:  סופרת (:

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

פרק ד'- הסיפור של מיטל


שמועות

 

יומן יקר שלי,

היום היה לי יום מוזר במיוחד.

בהפסקה בבוקר ישר מורן תפסה לי את היד ולקחה אותי לאחורי הבית ספר.

ושאלה "נו אז מה היה עם רותם?"
"סתם כלום ישבנו בגינה פה מאחורי הבית ספר" והצבעתי לכיוון הגינה.

"מה?" אמרה בקול לא מבין.

"כן ישבנו פה ודיברנו ואחר כך הוא הזמין אותי לגלידה, נחמד מצידו."

ומורן שוב אמרה "מה?"

אני "מה מה?"

"את אמרת עכשיו שהייתם פה בגינה? אבל דן אמר לי שרותם אמר לו שיצאתם לדייט"

"את יכולה לקרוא לזה איך שבא לך" וחייכתי

"כן אבל רותם אמר שהייתם בקניון בסרט"

"מה?" אמרתי בפה פעור

"כן זה מה שהוא אמר "

"איזה שקרן! נו באמת אם הייתי יוצאת לדייט כבר הייתי אומרת לך"

"כן אבל זה לא העניין, מיטל, העניין הוא שכל הכיתה כבר מדברת על זה."

"ממממהה? מי הפיץ את זה?"

"רותם כנראה"

"שיט"

"באמת שיט, מה תעשי עכשיו?"

"באמת מה אני יעשה?"

"אני הייתי מתעלמת מיזה ורק שישאלו אני יגיד שזה ממש לא נכון ושרותם משקר"

"נו טוב אני יעשה את זה תעזרי לי נכון?"

"ברור שאני יעזור לך!"

השיעור הראשון היה מתמטיקה ואני ורותם באותו הקבצה. נכנסתי לכיתה והוא היה עם חברים שלו.

וחשבתי לעצמי וואי מזל לא יצא לי לדבר איתו. המורה נכנסה והתחילה ללמד ולא הייתי מרוכזת בכלל.

המורה חילקה את המבחנים משבוע שעבר וקיבלתי 100 ה100 היחיד בכיתה וכל הכיתה מחאה לי כפיים.

ואני הסמקתי והסתכלתי על כולם והמבטים שלי ושל רותם נפגשו ומיהרתי מהר להסתובב.

בסוף השיעור ניגשתי לרותם ואמרתי לו "מה נשמע?"

"הכל בסדר, מזל טוב על 100 " הוא קם והלך לכיוון הדלת.

"קרה משהו?"

"כן, למה אמרת שיצאנו לדייט?"

"מממהה?"  הייתי המומה באותו רגע.

ואז המשכתי " אני לא אמרתי שום דבר זה אתה זה שאמרת את זה ואנחנו כולה היינו בגינה!"

"מה? לא אני אמרתי את זה ."

"אז מי אמר?!" אמרתי בקול כועס כי זה התחיל לעצבן אותי.

"לא יודע אני רק סיפרתי את זה לדן, ואין מצב שזה דן, דן לא היה עושה את זה למי את סיפרת?"

"אז נראה לי שזה הוא כי אני לא סיפרתי את זה לאף אחד."

"זה לא הגיוני אבל"

פתאום הצלצול לשיעור הושמע והיה לי שיעור ספרות.

אמרתי לו "אני חייבת ללכת ביי"

"ביי" וזהו לא דיברנו על זה כל היום.

מעניין מה יהיה מחר, אני מקווה שהבינו שאני ורותם לא זוג.

תראה מה קרה בסך הכל היינו בגינה והכל התנפח ופתאום אנחנו זוג. מה יהיה הסוף לשמועות?

לא שהיה אכפת שידעו שהייתי עם רותם בגינה, אבל למה לנפח את זה ?

שמועות זה דבר שבא והולך ולא צריך להאמין לכל אחד שמרכל, ככה לפחות אני חושבת.

עד כאן, מיטל.


מקווה שאהבתם (:

אם אתם רוצים להיות קוראים קבועים ושאני יודיע לכם כל פעם שפרק עולה, תגידו.

ובקרוב עיצוב לבלוג.

אוהבת סופרת (:

נכתב על ידי סופרת (: , 5/8/2007 17:50   בקטגוריות יומן יקר הסיפור של מיטל  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,217

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסופרת (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סופרת (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)