יומן יקר, אז כמו שכבר סיפרתי לך על השמועה שהפיצו עליי.
היום הכל התברר שדן זה שהפיץ אותה, אז ככה:
היום בהפסקה בבית הספר הסתובבתי כרגיל עם מורן ואורית, ואז מורן אמרה:
"אז מה, דן הפיץ את השמועה?"
אני "כן אני לא מבינה למה, כאילו באמת בסה"כ הכל היינו בגינה, מי ישמע מה כבר קרה?"
אורית "כן, באמת איך הוא ניפח את זה, מורן את יודעת למה הוא אמר את זה?"
מורן "לא, אבל אני חושבת שאני יודעת למה, כבר אמרתי לך שרותם דלוק עלייך נכון?
ודן ורותם הם החברים הכי טובים, אז תחשבי על זה אולי הוא ניסה לעזור לרותם?"
אני "לעזור לרותם? בלי להגיד לו בכלל?"
אורית "מה?"
אני "כן רותם אמר לי שהוא לא יודע מי הפיץ את השמועה"
מורן "טוב אם את רוצה אני יכולה לברר את זה..?"
אני "תעשי מה שבראש שלך אין לי כוח להיכנס לזה שוב"
מורן "טוב"
אח"כ שהייתי בדרך הביתה ראיתי את אביב, ונופפתי לו לשלום והלכתי לכיוון שלו.
אני "מה העניינים ?"
"הכל בסדר, מה איתך?"
"גם הכל טוב"
"מה שלום רותם?"
"לא יודעת, לא פגשתי אותו היום, למה?"
"אתם חברים לא?"
"ממש לא! דן סתם שיקר, מאיפה את יודע את זה?"
"דן אמר לי"
"טוב אז אל תאמין לו" וחייכתי
"כן, כבר התחלתי לדאוג"
"מה?"
"סתם.. כלום.."
"אמרתי שהתחלת לדאוג, לדאוג למה?"
"סתם נו התכוונתי לרותם"
"שהיה, הבית שלי זה כאן, אז נדבר כבר טוב?"
"טוב, ביי "
"ביי ביי"
וואי השיחה איתו הייתה מאוד מוזרה, ושהגעתי הביתה מורן התקשרה אליי ואמרה לי:
"מיטל?"
"כן, זאת אני"
"שמעי אני יודעת למה דן הפיץ את השמועה"
"נו דברי, למה?"
"כי אביב מחבב אותך"
"אה?"
"כן, הוא אמר את זה כדי שרותם יוכל להתקרב אלייך"
"ממתי כולם התחילו לאהוב אותי ככה?" מלמלתי לעצמי.
"מיטל את פה?"
"כן"
"דן אומר שזאת לא הייתה הכוונה שזה התגלגל ככה, הוא רק רצה לעזור לרותם"
"נו ברור שאת תגונני עליו, הוא חבר שלך"
"נו די עם זה, את יודעת שזה לא היה בכוונה"
"טוב.."
"טוב אני יסיים אני צריכה לקחת מאורית חומר למבחן, את לא כועסת נכון?"
"לא מה פתאום"
"טוב אז ביי"
"ביי"
אני לא מבינה ממתי נהייתי כזאת פופולארית, ממתי כולם ככה סביבי בד"כ לאף אחד לא אכפת.
טוב מישהו דופק בדלת אז אני יקצר, ["מי זה?"- "זה אביב"] יואו אביב בדלת! מיטל!
מצטערת שאתמול לא עידכנתי לא יכולתי.
אממ בפרק הבא יש הפתעה.
סופרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סופרת (: