החיים, מבעד לעיניים הירוקות שלי

 אהוב יקר, לא השארת גם לא זיכרון שיהיה לי בלילה קר...

ונכון לרגע זה- אני מעדיפה שגם לא תשאיר..

טוב אז נכון שאמרתי את זה כבר הרבה פעמים

אבל הפעם זה נגמר סופית

ואני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שאם אני אומרת שזה נגמר סופית, אז זהו!

ממשיכים הלאה...

אין לי כוח עוד למשחקים מטופשים... שתגיד שאתה מתגעגע אבל שאתה לא רוצה לבלבל אותי...

לא רוצה לבלבל אותי? אז אל תגיד כלום...

"בגלל העצב בשעת פרידה
תדע, על מה שנתת אני מודה....

לא לי, לא לי, שלווה נועדת
מעולמך, אהוב שלי, אני נפרדת... סלח לי....

נפרדת ממך והולכת
אינני, אינני שייכת
את פני לא תראני הופכת
ברחתי זו דרכי המושכת......

נפשי היער, שלך העיר
כל זה ישן רק הצער עודו צעיר.

זו רק פרידה אחת מאלף
זו לא חידה, אני עדה חיי האלה.. סלח לי..."

ולמקרה שאני אתפתה שוב פעם לדבר איתך- כתבתי כדי שאני לא אשכח...

כי אתה יודע איך זה, כשאוהבים הזיכרון מאוד קצר ..

ויש נטייה לסלוח ולשכוח מהכל...

אוהבת,

אבל מקווה שכבר לא לעוד הרבה זמן...