החיים, מבעד לעיניים הירוקות שלי

היי אתה... אתה שומע? אני ממש רוצה שתבוא לתת לי חיבוק...

אחד ארוך כזה שאני ארגיש מוגנת ושהכל מסביבי יתגמד...

כי באמת שמתחיל להיות לי קשה כבר...

באה הביתה, אמא קצת עצבנית

מסתבר שמורה מבית הספר שלי נפטרה היום בבוקר מסרטן...

כתגובה לבשורה אני מחייכת כרגיל, זורקת איזה בדיחה, אוכלת ושותה...

נכנסת לחדר, פותחת את המוזיקה וזה מכה בי- זה אף פעם לא יעלם- הנושא תמיד יצוץ איכשהו..

לאמא שלי יש סרטן, זאת אומרת היה סרטן ועכשיו הוא תחת שליטה (סוג של חיה מאולפת) אבל השאלה האמיתית היא עד מתי?..

זה מוזר, כי עד עכשיו יכולתי להחזיק את עצמי עם הכל- ועכשיו כאילו הכל כבד עלי...

יותר ויותר קשה לי לחזור הביתה ולראות איך אבא שלי מתנהג, איך שאמא שלי מדוכדכת מהמצב הבריאותי שלה, איך שאני כבר לא מוצאת את עצמי פה...

אוווווווווווווףףףף L

"הלילה הוא חייב להגיע, הוא חייב לבוא...

הלילה הוא יפתיע וישא אותי עימו..."