עצרתי את הכתיבה כי אני מרגישה שיש לי עוד קצת לעבור כדי לסיים את הרצף.
ובינתיים מרגיש שיש לי הרבה על מה לכתוב פה. משיחות שיש לי הרבה השבוע, אני מנסה להבין את הדעות שלי לגבי למידה, התפתחות, התנסויות ודברים חדשים שקורים לי.
לראשונה בחיי נתתי צ'אנס. אחרי הרבה דייטים כושלים, התכתבויות חסרות טעם ובפרטן התכתבות אחת, לא עקבית ושלא הותירה בי רושם מטורף עם מישהו שהובילה לדייט ראשון, דייט שני וכעת אולי גם דייט שלישי. אני חייבת לתהות. אני לא יודעת מה אני מרגישה לגביו כ"כ, אני מחכה שהוא יבין שאני לא שווה את זה ויעזוב אותי בשקט ובאמת שאני לא מבינה למה הוא מנסה. ולגבי עצמי: אני לא מבינה למה כ"כ אכפת לי ממישהו שאני לא מכירה, שאני מרגישה צורך לנסות לדבר איתו לפחות, שאני מרגישה רע כי אני לא משתפת אותו במלא דברים, כי אני מרגישה שאני צריכה לשתות או לעשן כדי לדבר איתו בכלל [גם אחרי שני דייטים ובערך שעתיים וחצי במצטבר של שיחות ארוכות].
אני לא יכולה להפסיק לומר בראש שלי שהוא רזה ויש שיגידו שנראה טוב, אז למה הוא מסתכל עלי? אני שמנמנה, ממוצעת לחלוטין ומלאה בקשיים (שאת רובם אני יוצרת). ועדיין, כייף לי לדבר איתו, כייף לי כשאנחנו ביחד, אני כן חושבת עליו כשאנחנו לא ומנתחת כל דבר שעשיתי ולא עשיתי עד רמה די מעצבנת. כשהאינטרקציה לא הייתה כמו שרציתי שהיא תהיה אני מניחה שהוא בטח יעזוב וכבר מקדימה את העזיבה שלו בלהוריד ציפיות ולמחוק את השיחה, למחוק אותו מלוג השיחות, לומר לעצמי בראש שלא נורא ומתישהו זה יהיה בסדר, אבל בינתיים הוא חוזר. אני רוצה במקביל להפסיק לדבר איתו לנצח - פשוט להיעלם ולברוח. בלי להסביר. כמו איניד מ-Ghost World, פשוט לארוז מזוודה, לעלות על אוטובוס ולא לספר לאף אחד. או במאה ה-21: פשוט לא לענות, אבל אני יודעת שזה לא נכון לעשות את זה ואני לא רוצה באמת לעשות את זה.
ואני מפחדת ממש. כל הזמן.
אני גם חושבת על האלטרנטיבה. כל חיי נמנעתי מקשר עם גברים מחשש שיפגעו בי, שיעזבו, למנוע את היכולת להיקשר, שלא תיפגע לי העצמאות. כל ההימנעות הזו נבעה מהרבה דברים: חוסר ניסיון, חוסר ביטחון, ההיסטוריה שלי. אני חושבת שהגיע הזמן הזה לומר לעצמי שהכל בסדר, שיהיה בסדר. אבל כל מה שאני מצליחה לעשות זה לדאוג, לעבוד לפי הדפוסים המוכרים שלי ולהיות מתוסכלת מעצמי כי אני לא מצליחה לחשוב על זה בצורה נייטרלית.
היה לי חשוב להוציא את זה. מחר אני חוזרת לטיפול כנראה, אולי זה יהיה טוב יותר עכשיו. מה שבטוח אני אכתוב אחרי זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
