וואוו.
כמה שהשתנתי.
אני מסתכלת על מי שאני היום ועל מי שהייתי שנה שעברה.
פשוט אדם אחר. אדם טוב יותר אני חושבת.
אני כלכך אוהבת את מי שאני עכשיו. אני מסתדרת איתה, אני לא דוחה אותה ולא מדחיקה אותה - כמו שנהגתי לעשות לפני כן.
להיפך, אני גאה בה.
אני כלכך התבגרתי. אני כלכך השתנתי. וכן, אני יודעת שיש לי עוד מקומות להשתפר בהם.
אבל אני מסתכלת על זאתי שמשתקפת לי במראה ואני באמת רואה אותה אחרת, אני לא שונאת אותה, והיא לא דוחה אותי.
עברתי היום על תמונות שלי מטיול שעשיתי בארה"ב ב2005, עם הדודים, הייתי כלכך שונה. כלכך סגורה יחסית.
אני מסתכלת על תמונות שאני מופיעה בהן, שפעם כשהייתי רואה אותן הייתי נגעלת, אני אפילו לא יכולה להסביר למה..זה פשוט היה הדימוי העצמי שלי. והיום, עכשיו כשאני מסתכלת עליהן, אני כלכך מתגעגעת, כלכך רוצה לחזור ולשנות ולעודד את עצמי, עצמי של אז, ואז אני חושבת על זה שוב, ומעדיפה לא לשנות דבר, כי כנראה כל מה שקרה, קרה כדי שאני אתבגר. כדי שאני ארים את עצמי.
בחצי שנה האחרונה עברתי כלכך הרבה דברים (שאני עדיין מתמודדת איתם), דברים שלא חשבתי שיקרו לי. מהדברים האלה שאם מישהו יגיד לך שיקרו לך אתה תתפרץ בצחוק מטורף ותגיד 'זה לא יקרה לי'. עברתי אהבה ראשונה (שגם איתה אני עוד מתמודדת), עברתי אכזבה ראשונה, אהבה חד צדדית, דיכאונות, תיסכולים - והכי חשוב לי להגיד עכשיו - שאני בנאדם חזק, בבאדם כלכך חזק ומחושל יחסית לזו מהשנה שעברה. בנאדם שונה.
זה לא שסגרתי את הפרק הזה כבר. עוד לא יצאתי מהמנהרה, אבל אני רואה את האור בקצה שלה ואני מתקרבת אליו עם כל יום שעובר. אני חושבת שבמקום מסויים, למרות המחשבות הלא סגורות והתהיות שחוזרות לפעמים ויושבות על הלב, במקום מסויים השלמתי עם המצב. השלמתי עם זה שכנראה זה לא יתממש. השלמתי עם זה שיש שם אחרת. ולא, זה לא אומר שזה נגמר מבחינתי, תמיד תהיה שם התקווה שמבצבצת לה, תמיד אני אקווה שיש עוד סיכוי. אבל בינתיים אני מרגישה קצת משוחררת, מרגישה שאני מתחילה לעשות את הצעדים לשלב הבא. :)
לפני חודש התחלתי את הפעילות החברתית שלי במסגרת מחוייבות, שלדעתי זה עוד אחד מהדברים שעושים אותי בנאדם טוב יותר. להגיע לשם כל פעם ולשמח מישהו, לקבל ממנו חיבוק, זו הרגשה מדהימה.
אחת ההחלטות שלי להמשך ההתבגרות היא להיות משמעותית. להשפיע. לשנות. לתרום. לעזור. בכל מיני ומיני תחומים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
זה היה סוג של סיכום שנתי מבחינתי:)