לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הגיגיו, מחשבותיו, יצירותיו וכתבי-ידו של איתי, מתבגר מעריץ ביטלס ש[פולמתבתאונתדרכים]עבר הרבה מאוד דברים בגלל, בזכות, ובצורך הבלוג הזה. חוץ מזה, הבלוג הוא בחינם ועם 7 שנות אחריות, לא מומלץ לשונאי ביטלס, אוהבי טוקיו-הוטל, ולמיקי בוגנים.

Avatarכינוי: 

בן: 30

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008

הטבע, ועלילותיו המופלאות ושופעות הפינצטות של איתי הומלס במאה ה-21, פרק 5!


אני מצהיר ברשמיות שאני שונא את הטבע.

לא, לא בגלל הפרצוף שהוא נתן לי, עם זה כבר למדתי לחיות,

אני פשוט שונא את הטבע פיזית. ואני מרגיש שזה הדדי.

ומה הכוונה?

לא אכפת לי לצאת מהבית. לא אכפת לי לאן ללכת, עם מי להסתובב ומה לאכול.

רק בבקשה, בבקשה,בבקשה, שזה לא יהיה בטבע!

שזה יהיה במקום עם ציווליזציה, במקום עם שירותים בנויים (ושנבנו במאה הזאת), מקום שיש בו אשכרה רצפה ולא רק דשא, או אבנים, או חול, או עכברים מתים.

אז כן, אני שונא טיולים בטבע, ועוד יותר אני שונא לישון בטבע. אין, אין פעם שאנחנו הולכים לטייל באיזה מקום טבעי, ובזמן שכולם הולכים להנאתם אני לא נשרט, חוטף מכות מענפים, נופל, דורך על דברים שונים עם ריחות שונים, או מגלה שמדינה שלמה של חרקים הספיקה לכבוש את המכנסיים שלי.

אז בשישי-שבת האחרונים, זה בדיוק מה שקרה לי. לקחנו תרמיל, מקל, ועוד 50 תיקים עם בגדים ומזרונים, והלכנו לכינרת - המשפחה שלי, המשפחה של אלון והמשפחה של נעמי. (ומעניין לי את התחת שאתם לא יודעים מי אלה!)

 

בואו ואספר לכם על 5 דברים שעלולים לקרות בכינרת -

 

1. כאבי רגליים - בכינרת אין רצפה. בכינרת גם אין דשא, או אדמה. בכינרת יש אבנים. אז אם אתם טיפשים כמוני, אתם משאירים את הנעליים באוטו וככה נתקעים במשך איזה יומיים יחפים, וכל פעם שאתם צריכים לעבור ממקום למקום אתם הולכים צעד צעד בזהירות, שלא תיכנס לכם איזה זכוכית או סיגריה לרגל. וככה יוצא שאתם כולה רוצים להשתין ואתם חוזרים עם כאבי רגליים נוראיים.

 

2. שירותים - בטבע, ובכינרת בפרט, אין שירותים. לא בנויים, בכל אופן. אתם יכולים להשתין על העצים, על השיחים, וגם בכינרת, אבל תדעו שאתם אחרי זה שותים את זה. אז יופי, השקיתם קצת את הסביבה. אבל מה קורה כשאתם צריכים להאכיל את הסביבה? זה לא דבר שאפשר לעשות בפומבי, ובטח שלא בכינרת!

חשבתי שאאלץ להתאפק עד שנחזור, כשלפתע קלטתי קובייה גדולה, מצחינה, וישנה עם דלת. היו עליה שני שלטים - "גברים" ו"נשים". "הללויה!" חשבתי לעצמי, "שירותים בנויים!". אז נכנסתי פנימה, והסתבר לי שזה חלק מתוכנית ריאליטי מלפני 100 שנה, "האסלה הגדולה", בה פשוט בנו בית שימוש, ולא ניקו אותו אף פעם. שמו מצלמות נסתרות ובדקו מה מצבם, מה הם עושים שם, והאם הם מתכננים תככים נגד הכיור. ובהחלט מצבם היה בהתאם לתוכנית - הם היו מסריחים, רטובים (ואני לא רוצה לדעת ממה), ומלאי-חיים. הכוונה במלאי-חיים הוא כמובן כל החרקים, העכברים, והיצורים הקטנים והשחורים האלה (לא, לא אדי מרפי!). אם תחפשו טוב תוכלו למצוא שם גם איזה טורפה חולדת אכזרית. היו שם כל כך הרבה דברים אבל בכל זאת, שני דברים חשובים היו חסרים שם - נייר טואלט, והקרש של האסלה. משמע, צריך לחרבן בעמידה. הדבר התגלה כמאוד קשה וספורט מצויין.

 

3. שיעמום - כולם מתרגשים שהולכים לצאת לטבע, להרפתקאות במרחבים, לריגושים סוערים, לישון באוהלים, לשחות בכינרת... צר לי לבשר לכם, בסופו של דבר, חופשה כזאת מסתכמת בשיעמום. אחרי ששחיתם במים (שאגב, גם מתחתיהם יש אבנים שמכאיבות ברגליים) הקפואים מקסימום עשרים דקות, אכלתם, אולי אפילו טיילתם קצת עד לשירותים וחזרה, זהו. אין יותר מה לעשות. אתם פשוט יושבים ומסתכלים על הכינרת (שאגב, לא יודע מה אתם חושבים, אבל נראית כל הזמן אותו דבר, בדיוק כמו להסתכל בתמונה!) במשך שעות, עד שהולכים הביתה. אם יש שם אנשים תוכלו לנסות לדבר איתם, דבר שבסופו של דבר יימאס עליכם. אני, לדוגמא, ניסיתי לדבר עם אלון, שהשיחות איתו הסתכמו בלדון על גדלים של דברים שונים שאני לא אפרט כאן (בואו רק נגיד שזה קשור, איכשהו, לבנות).

עוד דבר משעשע שקרה לי, הוא שבזמן שאלון הלך לשירותים, משום מה הוא רצה שנמשיך את השיחה המעניינת שלנו, אז בזמן שהוא היה בתוך התא המסריח הזה אני חיכיתי לידו. הוא דיבר ודיבר ואני פשוט שתקתי והקשבתי לו. באיזשהו שלב, נכנס בן אדם, שלא קשור אלינו, בכדי להשתין. אלון, שהיה בתוך התא שלו, לא ידע שאותו אדם נכנס, הוא חשב שרק אני לבד איתו. ברגע שהבן אדם נכנס, אלון פתאום אומר לי "חבל שאי אפשר לחרבן מהזין". הבן אדם הסתכל עליי בפרצוף של "וואט דה פאק?!" ונכנס לתא שליד אלון. אותו אדם התחיל להשתין, כשאלון התחיל לצעוק "מה אתה משתין שם?!", ואותו אדם סיים להשתין מהר וברח משם. אחרי שהוא יצא, סיפרתי לאלון שבכל הזמן הזה היה פה עוד מישהו, מה שגרם לו לרצות להתאבד. אבל מנעתי ממנו.

 

4. אי-אפשר לישון - באוהלים אי אפשר לישון שינה טובה ומלאה. נתחיל מזה שב6 בבוקר אתה קם בגלל שהשמש זורחת והאוהל בכל זאת בחוץ. באוהל אין לך מזגן ככה שברגע שהיא זורחת גם אתה מסנוור, וגם אתה מת מחום.

עוד דבר שכנראה היה חייב לקרות לנו, הוא האנשים שהיו לידנו. לידנו התמקמו חבורה של רוסים שבמשך כל הלילה עישנו, שתו וודקה, זרקו דברים, צעקו, צחקו בקולי קולות, והשמיעו מוזיקה בפול ווליום, דבר שממש לא איפשר לי לישון. באיזשהו שלב, אבא של אלון רצה לבקש מהם שיהיו בשקט. "אתם יכולים בבקשה להיות קצת יותר בשקט? אנחנו לא מצליחים להירדם בגלל הרעש שלכם", הוא אמר. "קח כוס וודקה ותראה איך אתה נרדם צ'יק-צ'ק", ענה לו אחד הרוסים. ובאמת זה עבד, הוא שתה כוס וודקה והלך לישון. וכמובן, השאיר אותנו שם, לא רדומים. בסביבות 4 וחצי בבוקר הם הפסיקו את הרעש, וסוף סוף יכולתי לישון. עד שהתעוררתי ב6 בבוקר בגלל השמש.

 

5. אוכל מגעיל - לא משנה איזה אוכל אתם תביאו לטבע, תמיד כשתאכלו אותו הוא יהיה מגעיל. אולי בגלל שהוא תקוע בשיא החום בתוך צידנית, מצד אחד בקבוק מים שמרטיב אותם ומצד שני איזה משהו ענקי שתקעו בפנים שמוחץ אותו. בקיצור, אוכל לא יהיה לכם, אבל זה יכול להועיל אם תהיו צמאים.

ותזכרו, כל דבר קר שתביאו, אפילו אם תשימו את כל הקוטב הצפוני בפנים, בכל זאת יהיה חם, נמס חמוץ ומגעיל כשתוציאו אותו. ותאמינו לי, אתם לא רוצים לאכול משהו שנראה כמו הציצים של ירדני בוכבוט. (ראה ערך: ציצים מקוטג')

 

מה שמוביל אותי לנושא הבא...


~~~~~~

אז כן, בנוסף לפוסט הטיפשי הזה, הגיע לו פרק 5 של עלילותיו המופלאות ושופעות הפינצטות של איתי הומלס במאה ה-21! (ותעלומת הרצח המסתורי, שכחתי להשתמש בזה.)

והפעם יש פרק ארוך במיוחד, ואיך אומרים, כמה שיותר ארוך, יותר מפגר ופחות מצחיק! אבל למי אכפת? יש וונאבי-ירידה על אשחר!

 

אכן כן!

בקומיקס הזה השתתפו חד פעמית -

אשחר, כפרעליו ועל הבדיחות פיפי-קקי-ציצים-מקוטג' שלו! http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=499544

(וזה הקומיקס עליו התבססתי בקטע עם אשחר)

ויועב, הזה מהבלועווגוג!!111 מהבלוג הזה, זאת אומרת. http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=63809

(אוי לא, עשיתי אחרי קומיקס רשימה שכוללת שני אנשים שהשתתפו בקומיקס, הרי זה כל כך ברור שאני מעתיק מאשחר!!!11 אני מעתיק מאשחר וממוסחר של יועב ומתחנף לתומי זנדשטיין וסוגד לשפנפנית פלייבוי!!!11 אאעאע!@*)@!@!)

 

וזהו, כאן זה נגמר!

גם הפרק, גם הפוסט על הטבע, וגם הלימודים!

טוב, לא לגמרי, אבל התחיל חופש סוכות, וישנם תכנונים למפגשים שונים!

 

אז יאללה, הלכתי לנצל את החופש כראוי (לשבת מול הטלוויזיה, לטחון פופקורן ולגרבץ בשקט)!

 

איתי.

 

שניסה לעשות תמונת פוזה מעגניבה בשביל הבלוג אבל משהו בדיוק הצחיק אותו ככה שקיבלתם תמונה של הכיעור נטו! פשוט להביט ולהקיא בלי שום תוספות מיותרות!

נכתב על ידי , 12/10/2008 18:22  
49 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעל. (: ב-16/10/2008 21:49




136,762
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , החנונים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להגבוה עם התלתלים. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הגבוה עם התלתלים. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)