"ניצני, קיבלת מכתב מבית הספר!" שמעתי את אמי קוראת לי כשחזרתי הביתה.
פתחתי בהתרגשות את המעטפה, המבשרת את שיבוץ הכיתות. למרות שלא הכרתי אף-אחד, התרגשתי. אני לא יודעת למה, אבל התרגשתי.
"לכבוד התלמידה ניצן שקד," הקראתי את הכתוב במסמך, "לפי רמותייך הלימודיות והחברתיות, ראינו לנכון לשבץ אותך בכיתה י'4.
להלן התאריך והשעה בו הנך מתבקשת להופיע למפגש גיבוש ".
"מתי המפגש?" שאל אבי. "ביום שני הקרוב!" -"עוד ארבע ימים...." ציין בן.
"אהא.." אישרתי, וקפצתי לחדרי מאושרת להכיר ילדים חדשים.
היום עבר לו, ויום חדש הגיע.
יצאתי לסיבוב בפארק עם בן, אחי בן ה-9, בתקווה שאני אפגוש ילדים חדשים.
הפארק היה מלא ילדים, רועש, כיאה ליום רגיל בחופש הגדול.
צעדו במשך כמה רגעים, ומרחוק ראינו גינת שעשועים.
בן רץ אל הגינה, וניסיתי לחפש לי מקום לשבת בנתיים, אך כל הספסלים היו מלאים, פרט לספסל אחד, עליו ישבה ילדה אחת לבדה, קראה ספר.
"אפשר לשבת פה?" שאלתי וחייכתי אליה, בנסיון לרכוש לי חברות חדשות.
"אממ," אמרה הילדה, והביטה ישר לתוך עיניי, כך שראיתי שהיא היתה ממושקפת עם שיער בצבע ג'ינג'י. "ניראלי שכן."
התיישבתי, והילדה חזרה לספרה. "דרך אגב, אני ניצן." -"הדס". -"לאיזה כיתה את עולה?" שאלתי, וראיתי שהדס כבר זנחה את ספרה. -"לי'... את?" -"גם!" שמחתי, שיש לי כבר חברה אחת שאני יכיר בשכבה.
"טוב, אני חייבת ללכת," אמרתי, שראייתי את השעה. "בן! בוא, אנחנו הולכים!" קראתי לעברו, ושנינו צעדנו חזרה לכיון ביתי החדש.
=====
"ליאל, ניצן ובן... אני רוצה שהיום נלך לקנות דברים לבית הספר.." הודיעה לנו אמי בארוחת הבוקר.
"אממ בסדר אמא, אבל את יודעת איפה יש כאן לקנות דברים לבית ספר?" שאלה ליאל. -"בקניון בטח לא?" שאלתי אני.
"כן.. זה גם מה שאני חשבתי.." אמרה לי אמי וסימנה לנו להזדרז עם האוכל.