היי
תקשיבו, אני לא יודעת מה קורה לכם...
פרק שעבר היה 23 תגובות! אולי זה לא משו, אבל זה רק פרק שני..
והיום אני חרשתי על האינטנרנט, בכל ישרא אני פירסמתי, ומה?
כמעט כלום! לא עברתם אפילו את ה- 50. ובאמת שציפיתי. והתאכזבתי.
אני פתחתי את הבלוג הזה בשביל שאנשים יכתבו את דעתם על הסיפור, יגיבו, ייעצו..
לא סתם 'בלוג נחמד מוזמנת'. =\\
קחו את זה לצומת ליבכם.
ובקיצור יש פרק קצרצר היום.
~מיד ספויילרים למנויים~ הערה למי שקיבל את הספויילרים: הורדתי משפט אחד, והעברתי אותו לפרק מספר 5.
מכירים את ההרגשה הזו, שלאן שלא תסתכלו, תחשבו על הדבר הזה, תמיד?
זו היתה ההרגשה שלי באותו רגע. ראיתי אותו. את אותו אחד, שמבלגן את שיערו ברצון לקפוץ עליו,
ברצון לחבק אותו, ל... אני לא יודעת מה. לאהוב אותו.
ונכון, הוא היה שונה מאמיר. שונה לחלוטין.
הוא היה גבוה כזה, עם עיניים כחולות כהות. שונה מאמיר כפי שציינתי.
אמיר היה יחסית נמוך, עם עיניים שחורות גדולות, ושיער בהיר קצר.
התיישבנו במקומותנו שסומנו מראש, כנראה שהמחנכת סדרה.
מצד ימיני ישבה ילדה, שלפי הכרטיסייה שהחזיקה קראו לה שלי כץ. היא היתה מעט שמנמנה, עם שיער אסוף בקוקו גבוה.
מהצד השני, ישבה יערה. היא חייכה אלי חיוך מתוק, והיתה לי הרגשה שניהיה חברות טובות.
סקרתי את בני הכיתה האחרים. כולם נראו לי נחמדים וחברותיים.
"אממ, רבותי?" שאלה המחנכת החדשה שלנו, קרן. כולם השתתקו. "ברוכים הבאים לתיכון על שם רבין.ד הכנתי לכם כמה דפים פה שתענו לשאלות על עצמכם, ואחר כך נשחק עם התשובות משחק נחמד.."
ראיתי שעל השולחן שלי כבר הספיקו לחלק את הדף. הוצאתי עט שחור, וניגשתי למלא את הפרטים.
שם: 'ניצן שקד'.
גיל: '15'.
תחומי התעניינות: 'ריקוד, שירה, מחשב, ולשחק כדורסל.'
מקצוע מועדף: 'אנגלית.
אחים/אחיות: 'אחות גדולה בת 17 בערך, בשם ליאל, ואח קטן בן 9, שקוראים לו גם בן.. חח'
מה אני מצפה מעצמי לשנה הבאה?: 'להכיר חברים וחברות חדשים, להצליח בלימודים, ולהנות.'
הגשתי לקרן את הדף הממולא, ובדרך פגשתי בו. ראיתי שעל הדף היה רשום את שמו, 'דור', וחייכתי לעברו, בתקווה שהוא ישים לב אליי.
אבל כלום. אפילו לא מבט אחד.