"דור," קראתי כשראיתי את פניו, והרגשתי איך ליבי מפרפר כשידו החמה על כתפיי. "רצית משהו?"
-"כן.. הממ אבל אני רוצה להגיד לך בארבע עיניים" אמר דור, ויערה חזרה לכיתה. "איכפת לך שנשב בדשא?"
-"אין לי בעיה.." השבתי, והתיישבנו על הדשא הנעים, כשהשמש מלטפת את פניי.
"בקשר למכתב ששלחת לי.. אז אני חשבתי על זה, ואני חושש שלא ניהיה עכשיו חברים, פשוט אני לא כ''כ מכיר אותך.."
אמר דור. -"על מה אתה מדבר?" -"על המכתב ששלחת לי!" אמר והוציא מכיסו מכתב מקומט, בכתב זהה לכתב שהיה רשום במכתב שלי. -"דור! זה בדיוק מה שרציתי לומר לך! שאני גם קיבלתי מכתב ממך.." -"הוא פה?"
-"לא.." עניתי בעצב. לא הבאתי אותו איתי לבית-הספר.
"בכל מקרה זו לא אני." -"גם לא אני.." -"אז מי זה יכול להיות?" שאל דור.
-"הממ.. אולי יונתן?" -"למה שיונתן יעשה לי דבר כזה? הוא חבר שלי ואני מכיר אותו!" התגונן.
-"אבל הוא הביא לי את המכתב." אמרתי. -"יונתן? בטוחה? אולי מישהו אחר וחשבת שקוראים לו יונתן?"
-"לא דור," אמרתי, "אני בטוחה שקוראים לו יונתן. יש לו שיער שחור קצר, נמוך מעט תימני?" דור הנהנן לחיוב. -"אז זה הוא." אמרתי אני. -"כנראה..." אמר דור, ובהשמע הצלצול נכנסנו יחד לכיתה.
***
'סחטיין עלייך מאמי, רק מגיעה ותופסת חבר, ועוד את דור?'
היה רשום במכתב מיערה.
'חח לא תופסת אותו, אבל.. מנסה : ) לך יש חבר פה? עוד לא שאלתי...'
החזרתי לה.
"מכירה את אייל?" לחשה לי, "היינו חברים, אבל נפרדנו בסוף שנה שעברה, בגלל שלא היינו באותה הכיתה"
-"אה.." אמרתי, ויערה חייכה אליי, חוזרת להקשיב לשיעור היסטוריה משעמם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חייה של נערה, בלוג סיפורים. |כותבת הסיפור.|