חייה בתוך כלוב אתם קוראים לזה חופש אולי חופש גדול שתיכף נגמר...

מחשבות של התאבדות איך כולם יסתדרו בלעדיו..

ההרגשה של הלבד נורא מדכאת..

והבנתי סופית שכל החיים אני הייתי לבד וגם אשאר כנראה..

אף אחד לא אוהב אותי ונמאס לאהוב את כולם

אני זאת שגורמת להם לברוח

אני זאת שנותנת להם לשכוח

אני כל הזמן פוגעת בלי כוונה אני רוצה לעשות לכולם טוב אבל זה יוצא ההפך

למה דווקא לי מה זה לא הספיק

כל חיי אני מרגישה חרא וצורך למות ועכשיו יותר

כי איכזבתי משהו יותר נכון את כולם

נראה לי שעדיף שאני יסתום לא אפתח את הפה..

כי כנראה אני מקוללת וגורמת רע לכל מי שאני מכירה

המצאתי פתגם שהיה שמור היטב והגיע הזמן להוציא אותו לאור

זהו שיר שמראה על מה שאני מרגישה כלפי מישהו

שנורא חיבבתי והוא הלך יותר נכון ברח..

בהתחלה רק שמחה הבאת לחייה

אבל האור הזוהר נעלם מענייה

עכשיו רק עם לב שבור נשארה הילדה

שברת ולא שילמת ואת העצב רק השארת

היא בוכה כל הזמן רוצה למות כשאתה לא כאן

השארת אותה עם חור בלב

נטשת אותה חולה מכאב

כולה רועדת יש לה דמעות בעניים

הגרון נחנק והיא טבעה במים

בדמעות שבגללך זלגו במהרה

אני לא מבינה איך עזבת אותה

אני לא מבינה איך נפלתי במלכודת שלו

חשבתי שהוא חמוד אבל לא..

הוא מנסה לגרום לי לקנא בכל דרך אפשרית

ובדרך הכי כואבת שזה חברות הוא מנסה לקחת לי אותם

אבל לא אני לא אתן לו כי אני יצליח לשכוח אותו

ואז אני ארק לו בפרצוף נו טוב..

אני יודעת שזה ילדותי אבל אני עדיין ילדה לא..;]

בנות הגיע הזמן שאנחנו נתעלל בבנים ולא הם בנו

יחי הבנות..!!