פאק.
לא רק שזה היה הלילה הכי אכזרי שחוויתי בחיי, עם נדודי שינה, הקאות בלתי פוסקות ותחושת אובדנות.
הרגשתי את הרגשות שתמיד נמנעתי מהן.
שאף לא חשבתי שאגיע למצב גרוע עד כדי כך בשביל להרגיש אותן.
שנאה נוראית, רחמים עצמיים, תחושת יאוש מזעזעת.
למרות שזה לא באמת ככה, אני מרגישה שהכל נלקח ממני.
השפיות, השמחה, הרצון לחיות.
עכשיו פשוט בא לי להרוג. בא לי לראות מישהו שוכב בתוך שלולית הדם של עצמו.
אם רק באמת הייתי יכולה ...
וכוסאמק ...
אני חייבת לישון, אחרת אני לא יודעת מה יקרה ...
משום מה אני מרגישה עכשיו כאילו אני הפוזל הצורח מה
גייקור... (אין לי מושג למה ואני יודעת שזה מפגר..)
וזין על כל מי שאי פעם אמר לי שזה שיר מכוער... תחשבו מה שבא לכם מזדיינים שכמותכם.
ליזה, מזל טובבבבבבבב !!!!11
את זה שאין לי מושג איך מברכים בימי הולדת את כבר יודעת אז...
אני מאחלת לך את כל ברכות יום ההולדת הקיימות D:
(וסורי שזה באיחור של יום)
(וסורי שאני חולקת פוסט מזל טוב לך עם פוסט כזה דכאוני)
קיצר, אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד !!!!!
ותודה. על הכל.
3333333333333333333333333333333333333333333333333333>