לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

?! לסביות ?! בלי בושה



Avatarכינוי:  אורביט!!! 333>>

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

פרק 9


ראיתי הכל מטושטש, כאב לי, אבל רציתי שיכאב לי, רציתי לסבול, לא מגיע לי להיות שמחה, אני שונאת את עצמי, אני שונאת את החיים האלה.

"סתיו יש לך טלפון!!" שמעתי את תומר צורח לי.

ניקיתי את הדם על הרצפה, סידרתי הכול, החזרתי את שרוולי חזרה והסתרתי אותו שלא יראו כתמי דם. יצאתי מהשירותים אל החדר שלי בריצה.. וצעקתי "תומר אני עונה מהחדר שלי!!". נשכבתי על המיטה, הייתי גמורה 'מי זה עכשיו מציק לי בטלפון' חשבתי.

"הלו".

"היי סתיווש את לא זמינה בפלא!!..מה קורה איתך, לא דיברנו כל החופש!"

זאת הייתה ניקול זיהיתי בקול. 'שיטטט שוב הקרציה החנפנית הזאת מתקשרת' חשבתי לעצמי.

"היי מאמי" עניתי בחוסר רצון. את ניקול פגשתי באחת מהמסיבות שאני ונטע היינו הולכות אליהם. זאתי נדלקה עליי ומאז לא מפסיקה להתקשר, חושבת שאני בעניין שלה..

"יש איזה מסיבה שדוד שלי מארגן במועדון שלו, וחשבתי שנלך שתינו, וזה חינם.. מה את אומרת?"

"האמת אני לא במצב למסיבה עכשיו, אני גם עושה משהו אז נדבר אחר כך ביי מאמי" ניתקתי ולא חיכיתי לתשובה.

הסתכלתי על היד שלי, זה הפחיד אותי. נזכרתי שכשהייתי בת 14 ראיתי סרט ואמרתי שאני לא יעשה לי את זה בחיים.

אבל הנה הגעתי למצב הזה, המצב החרא הזה. וככה עם המחשבות הרעות האלה נרדמתי.

 

התעוררתי. הרגשתי כאילו לא אכלתי ולא התקלחתי שבועיים, הייתי חייבת להתרענן ומייד ניגשתי למקלחת.

המים נטפו על השריטות האדומות שבידי, זה שרף. יצאתי למטבח ואכלתי סלט חסה טעים. אמא בישלה, "בוקר טוב לנו" אמרה בקול החייכני שלה. "בוקר טוב" עניתי מנסה להתנהג כאילו שום דבר לא קרה.

אמא עלתה למעלה, ואני נשארתי לבד במטבח. היא חזרה עם סל כביסה והחולצה הארוכה שלבשתי אתמול בידה. "למה יש כתמי דם על השרוול?" שאלה, אבל היה נראה שהיא יודעת את התשובה. לא עניתי, העמדתי פנים שאני אוכלת ולא יכולה לענות לה. "תראי לי את היד שלך" אמרה.

"הינה" הראתי לה את ידי, היד בלי השריטות.

"היד השניה" אמרה.

"אין לי כלום אמא, זה סתם פצע קטן" ניסיתי להתחמק.

"הכתמי דם האלה לא נראים לי פצע קטן!!" היא הרימה את קולה, ולקחה את ידי בכוח ומשכה את השרוול. היא הייתה המומה. דמעות התחילו לזלוג על פניה, היא חיבקה אותי, אני לא בכיתי, כבר לא היה לי משנה כלום.

"למה את עושה את זה לעצמך?!" שאלה.

"סתיו...אני יודעת שאת עוברת תקופה קשה, אבל אני לא אתן לך להתדרדר ככה" שתקתי והקשבתי לה. היא נאנחה, "אני רוצה שתבטיחי לי שלא תעשי שטויות שתשמרי על עצמך ותתמודדי עם מה שקרה!"

 

נכתב על ידי אורביט!!! 333>> , 20/8/2007 00:38  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אורביט!!! 333>> ב-23/8/2007 00:52



3,943
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורביט!!! 333>> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורביט!!! 333>> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)