הבלוג של ספתה אנושקע

אני נזכרת ואני חושבת ושאני מתעצבנת ואני בוכה מבפנים ואני רוצה לראות טלוויזיה אבל אני רוצה להתקלח אני מאוד רוצה לסדר את החדר אני מתה לצאת מהבית.

ואני חושבת על זה שהבלוג זה מקום מצויין לפרוק את הכאב שלי, שעברתי, שוואטאבר.

ואז אני חושבת..מי בכלל נכנס לי לבלוג? אנשים שא' אני כנראה מעניינת אותם אבל אני חושבת שזה בעיקר ב' אנשים ששונאים אותי ומאחלים לי את כל הרע שבעולם, נהנים לשבת ולקרוא כמה רע לי ולצחוק עליי.

עברו עליי דברים לא פשוטים בחיים ואני לא משתפת אף אחד בהם, אולי באיזה עלילה שטחית ולפעמים קצת יותר, אבל יש כל כך הרבה פרטים שנשארים לי בראש ואני לא מעיזה לומר.

ואז איזה דביל אחד יושב בבית וחושב "מה היא כבר עברה בחיים הסתומה הזאת?" מצחיק, כיף, אני הבדיחה.

אין לי כוח לשטויות האלה

שלא לדבר על מלכת היופי.

אני עומדת על הגבעה שתמיד חלמתי לעמוד עליה

ונושמת את האוויר שתמיד חלמתי עליו

והשמיים כל כך נקיים

והפרחים צומחים מתוכי