הכל מישתנה כ"כ מהר,

הזמן עובר מהר מידי,

והינה אני יומיים ליפני סוף שנה..

ליפני הסיום הגדול של 12 שנות לימוד..

ליפני ההתחלה החדשה של החיים,

ליפני צבא,עבודה אמיתית,חיים אמיתיים!

זהו אני בת 18,אחרי 6 שנים יסודי,

שנתיים בשער הנגב-חטיבה,

שנה אחרונה של חטיבה בכפר סילבר+3 שנים של תיכון..

זהו 12 שנות לימוד ניגמרות להן,כאילו לא היו..

חחחח אני לא יודעת מה יותר כואב לי,הכאב בלב שלי,או

זה שזהו מתחילים חיים חדשים,יוצאים אל העולם הגדול!

אבל אני גם מאושרת,כי וואלה,סיימתי 12,פקינג 12 שנות לימוד!

סיימתי ביצפר!באמת הצלחתי להגיע לכאן,לנקודה הזאת של

קבלת תעודת בגרות!קבלת תעודת 12 שנות לימוד..חח זה מצחיק

אבל,שמהיום שמתחילים כיתה א' רק רוצים לסיים מהר ולהגיע ליב',

ועכשיו אני מבינה,שכאילו כיתה א' מרגישה לי כאילו זה היה אתמול,

כאילו רק אתמול עליתי לאוטובוס בפעם הראשונה וירדו לי דמעות,

פחדתי ליסוע לבד באוטובוס,בלי אמא ואבא,ולהגיע למקום חדש

שלא ראיתי אף פעם..

והיום אני עומדת ליפני התחלה חדשה,ליפני סיום בית ספר,ליפני

חיים חדשים!

אז מה שאני מנסה להגיד זה,שכואב לי כן,קשה לי,אפילו מאוד,

אבל אני יכולה לקום ולהגיד שוואלה אני שמחה ומאושרת וגאה להגיד

שביום שלישי אני סופית מסיימת יב',שהגעתי עד לרגע הזה וזה באמת

עומד ליקרות!

"שלח לי שקט בקופסא,מארץ רחוקה.."