לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בכל רגע אנחנו בסכנת חיים.

Avatarכינוי:  Sapir satla

בת: 30



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2012

לארוז


אני כבר כמה שעות שלא עושה כלום

יש לי סוג של חופש כי המון שיעורים התבטלו ועכשיו יש לשכבה הכנה לפולין, משום שאני לא יוצאת לי יש חופש.

השעות הריקות האלה מרגישות כמו נצח

ב12וחצי הכרחתי את עצמי לקום למרות שיכלתי להמשיך לישון עד עכשיו וזה יכל להיות נפלא אבל זה ידפוק לי את השינה בלילה ואולי מחר, כמו היום, שוב אני אצטרך להתעורר ב5:40 לעבודה החדשה.

מצאתי עבודה בקונדטוריה ממש מקסימה ליד הבית החדש שיהיה לנו. הבוס, יניב ביקש שאבוא היום ב6וחצי בבוקר והוא יתחיל לתרגל איתי את העבודה.

הבוקר הייתי שם שעתיים וחצי בערך וזה מיוחד. אין ספק שזה רמה מעל כל מה שאני מכירה, זה לצפות מאפים, להכניס אותם לתנור, לאהוב אותם, לטפח אותם... וזה כן קצת קשה, בטח יותר קשה מלענות לטלפונים בפיצה.. אז מצד אחד זה מיוחד וזה טוב לי להתנסות בדברים כאלה, חדשים ושיעזרו לי בהמשך אבל מצד שני אולי זה לא בשבילי לקום כל כך מוקדם ולעשות פתיחה וסגירה למקום וממש לעבוד במטבח, להסביר על מאפים ולהכין קפה מושלם לכל מיני לקוחות. זה בהחלט שונה ממה שאני עושה עד עכשיו, תמיד סירבתי בתוקף ללמוד סגירה בפיצה, תמיד היה לי נוח להיות ראש קטן שם, אני שם פאקינג שנתיים אבל לא התקדמתי בכלום וככה טוב לי. אני עושה את התפקיד שלי ולא מעבר, לא מתעסקת עם בעיות ועם לקוחות מעוצבנים שהפיצה איחרה להם ועכשיו בעבודה החדשה זה פשוט רמה אחרת.

עוד הבדל הוא שהבוס חייכן ונחמד ודואג ואכפתי ומוכן ללמד אותי והוא סבלני איתי שזה משהו אחר לגמרי משמעון הבוס שלי בפיצה שהגינות ויושר זה לא בלקסיקון שלו בכלל.

 

נועה וגיל עוד מעט באות אליי למלא לי את השעות הריקות האלה. אבל הבית מלא בארגזים והכל מבולגן. ואני כל הזמן אומרת לעצמי קחי את עצמך בידיים ותתחילי לארוז אבל חוץ מלשכב על הספה אני לא יודעת לעשות כלום ואני כועסת על עצמי.

 

אלדד חסר לי, הוא עובד הרבה השבוע ולי יש מלא חופש. ומסיבה בלתי ברורה אני בוכה עכשיו. כמה בא לי להיות איתו כל הזמן, לתת לו את הקשר שהוא רוצה.

אתמול החלטתי לעשות מעקב אחרי הבכי שלי. אני ממש מאושרת, באמת אני מאוד שמחה

אבל כשאני בבית והמחשבות רצות ואני מעכלת את הבעיות שלי ומדמיינת סיצטואציות שבמוקדם או במאוחר יקרו הדמעות עולות אל על וזה ניהיה מוזר כי הפנים שלי כבר נפוחות באופן קבוע. והחלטתי שאם אני בוכה חודש כמעט כל יום זה כנראה אומר משהו ואני צריכה להסיק מסקנות. אז בכל יום שאני בוכה אני כותבת את היום והשעה ואת סיבת הבכי על דף עד ל 10.7

בנתיים אתמול בכיתי פעמיים והינה עכשיו אני בוכה שוב.

 



נכתב על ידי Sapir satla , 11/6/2012 15:42  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Sapir satla ב-12/6/2012 23:52




55,794
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSapir satla אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sapir satla ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)