השבוע הייתי במשימה (המילה הכי קרובה והכי פחות מסווגת שמצאתי) בבסיס בדרום כמעט שבוע
היה שם בסך הכל נפלא
היו הרבה מילואימניקים חמודים, ממש חברה חמודים כולם, כל הפלאפלים למיניהם
אני הייתי על תקן עוזרת ועזרתי כמה שאני יכולה. היה כיף ומצחיק שם. באמת כיף לא לשים על דרגות, הדרגות האלה הן מה שאתה עושה מהן
ושוב, כולם שם היו מאוד מאוד נחמדים, יצאתי משם בהרגשה של איזה כיף שזה נגמר ואיזה כיף שהייתה לי את החוויה הזו, איזה כיף ללחוץ יד לאנשים בני 40+ ולקוות לראות אותם שוב, לראות שהם גם שמחים שהייתי שם. מקצוענות זה כיף.
זה מדהים לפגוש אנשים טובים זה ממלא אותך אחר כך לעוד שבוע שלם לפחות
ואז כשאתה חוזר אל השגרה בגז, יש את אלה שמקבלים אותך בזרועות פתוחות ואתה נשאר קרוב אליהם כי הם מלאי פירגון (אורטל אורטלטול חתלתול שלי)
ויש את אלה שעדיף להיות לידם הצפרדע החירשת בתקווה שהם יתבגרו וישתנו ויפסיקו לאכול את הלב.
בסופש שעבר אני ואלדד נסענו לגולן, זה יצא דווקא על הסערה המטורפת שפקדה את ישראל שהתקשורת חגגה בגללה. אז אני קצת פחדתי אפשהו, ואמא דאגה המון ובסוף ביום חמישי בבוקר ההוא אני ודד יצאנו לדרך ואמא סימסה לי אסמס מחמם שהיה לי חשוב לקבל והייתה לנו חופשה מכורבלת בגולן ודווקא בגולן הסערה המדוברת הייתה מורגשת הרבה פחות



פתיתים יפים של שלג
