טל

הנושא העיקרי של הבלוג הזה כשרק התחלתי באמת להבין את המשמעות של הכתיבה פה.

מרגיש לי הכי נכון לכתוב עלייך פה. האהבה הראשונה שלי? תלוי מי שואל ולמה הוא מתכוון. אבל אהבת נעוריי, אין ספק.

זה התחיל מאיזושהי הדלקות מקרית בכיתה ז', אתה היית בח'. בעיקר הרבה מבטים ועיניים מפלרטטות. בהמשך דרכינו הצטלבו (תרתי משמע) כשהתחלנו ללכת ביחד לבית הספר. בהתחלה במקרה ואחרי הפעם הראשונה זה כבר נהיה נוהל, כל בוקר בחמישה לשמונה חיכית לי מתחת לבית והלכנו ביחד. נשיקה ראשונה, מערכת יחסים דיי רצינית ואהבה גדולה ואמיתית. אחרי ארבעה חודשים בערך בחופש הגדול נפרדת ממני בטענה שבגלל שאתה עובר לפנימייה בצפון לא נוכל להשאר יחד. זה היה תרוץ מטומטם. היה לי קשה להתגבר עלייך אבל עם הזמן הצלחתי. כעבור שנה, אני בכיתה ט' מצאת דרכים לחזור לחיי. בסוף הצלחתי להעלים אותך לגמרי מחיי על אף הרבה מילים יפות שאמרת.

היום חזרתי הביתה, ואמא סיפרה לי שנהרגת בתאונת אופנוע. לא יודעת כל כך מה לכתוב יותר.. המחשבות עפו לכל מיני מקומות, נזכרתי איך בסוף חיזרת אחריי ודחיתי אותך, כמה אהבת אותי. ומשם נזכרתי כמה בעצם אני אהבתי אותך. המון באמת.

עם כמה שהמשכתי בחיי ודרכנו נפרדו, עצוב לי מאוד והדמעות זולגות מעצמן.