היום דודתי זהבה התקשרה, היא בישרה לאמא שביתה מתחתנת, שמעתי את אמא מהקצה השני של הבית וישר הבנתי מה זהבה אמרה לה, הלכתי לאמא, ראיתי אותה, היא הייתה מאושרת, עם דמעות בעניים, הייתה צריכה אותי שאחזיק אותה לפני שהיא מתעלפת מהתרגשות.
לפני שבועיים בערך ביום שישי רגיל נשמע צלצול מפתיע בדלת, אלו היו אחותי ורד וחבר שלה, עידו. אבא פתח להם את הדלת, ורד הושיטה את ידה והראתה לאבא את הטבעת, אבא שמח מאוד וחיבק אותה המון, אמא באה מהחדר להבין על מה המהומה והתרגשה בטרוף, היא בכתה ונישקה את ורד וחיבקה אותה מלא וגם את עידו. זה היה מדהים בעיניי. ורד היא אחותי מהנישואים הקודמים של אבא. היא לא הבת של אמא שלי ובכל זאת אמא שלי קפצה מאושר
ואותי ריגש אפילו יותר לראות את אמא מאושרת ככה. זה מעניין, אמא ממש מתרגשת מזוגות שמתארסים וזה מקסים. ביום ראשון אני חושבת הלכנו אבא אמא ואני לבדוק משהו בדירה החדשה ואז אבא אמר לאמא משהו על זה שתיקח בחשבון שבעוד 10 שנים אני ואחותי לינור כבר אולי ניהיה נשואות, אני פלטתי "בעזרת השם" ואמא חייכה מאוד.
אני חולמת המון על היום בו אמא תפגוש את אלדד, החלומות האלה באים בכל מיני צורות, אבל בדרך כלל בחלומות שלי הכל מסתדר טוב. הלילה חלמתי שאני ואלדד יושבים מעל מעיין עם נדנדות ומדברים, אנחנו רחוקים זה מזו והמעיין הזה הוא בעצם הבית שלי. זה היה באמצע הלילה ואמא ישנה, ואז אלדד דיבר בקול רם ואמא התעוררה ובאה לבדוק מי זה, החלום נקטע כשהמבטים שלהם מצטלבים אבל אני זוכרת שההבעה שלה הייתה בסדר, זה לא נראה כאילו ההמשך של החלום רע ומר.
לפני שעתיים פתחתי במדור רכילות רנדומלי בעיתון, במדור התנוססה תמונה של דנה מודן והחבר החדש שלה מהסדרה, קייס נאשף, חמודים. הפנתי את תשומת ליבה של אימי, שאהבה לראות איתי אננדה. אמא אמרה שהם חמודים אבל זה נורא שהם ביחד כי הוא ערבי. אמרתי לה מה הקשר? היא שאלה אם אני הייתי יוצאת עם ערבי, אמרתי לה שאם הוא היה בחור לעיניין אז כן, אז היא אמרה שאני אשכח מזה, אמרתי לה שאני לא יוצאת לרחוב ומחפשת ערבים לצאת איתם, אבל אם ירצה הגורל ואני אפגוש בחור ערבי והוא יהיה לטעמי אני לא אפסול אותו בגלל שהוא ערבי. אמא שאלה ומה יהיה עם הילדים שלכם? אמרתי לה שהם יחיו בשלום. אמא אמרה שאני לא יכולה לדעת מתי הוא ישתגע או מתי פתאום אבא שלו יחליט שהוא רוצה שלבן שלנו יקראו אחמד. היא הזכירה את הסיכסוך היהודי ערבי ואני אמרתי שכל הטיפשים שהיו לפנינו יכולים לקפוץ, אני לא אהיה מסוכסכת איתו כי הם מסוכסכים. בכל אופן אמא הגיבה לאופציה שאני אצא עם ערבי בצורה חריפה מאוד, וחשבתי לעצמי, אז יש נורא יותר מלצאת עם מישהו שגדול ממך ב9 שנים מבחינתה. ואז דימיינתי את שיחת ההתוודות מתחילה ב"אמא, אני יוצאת עם ערבי." ואחרי שהיא מקבלת חום אני אומרת שזה לא באמת אבל אני יוצאת עם בחור בן 26, ואז המכה כואבת פחות. חחחחח אין מצב שאני אצליח להגיד לה"אמא אני יוצאת עם ערבי" מבלי להתפוצץ מצחוק.
מה שכן, אני חושבת להפסיק לאטום את החדר כשאני מדברת עם אלדד בטלפון. להתחיל להסתובב ברחבי הבית ואפילו לדבר איתו במטבח כשאמא בסלון. כשאמא תשאל עם מי אני מדברת אני אגיד לה שעם אלדד, הבחור מהגלידה, שהתחלנו לדבר הרבה בטלפון ומאוד כיף לי השיחות איתו. אני אוהבת שעולים לי רעיונות קטנים, שונים משיחה דרמטית, כאלה שיגרמו ל"יציאה מהארון" הזו לקרות בהדרגתיות.
הבוקר התקשרתי לאלדד שאלתי מה קורה הוא אמר :"עצבני". הוא סיפר שהוא עשה כביסה לבגדים הלבנים ואורי השותף שלו הכניס לסבב הזה את כל החולצות האדומות של העבודה שלו ועכשיו כל הבגדים הלבנים הפכו ורודים, החולצות הלבנות שאני כל כך אוהבת,אלו שכשהוא לובש אותן בגלידה הוא שובה אותי ,וגם הג'ינס שהוא הכי אוהב הלך לטמיון. הוא מקסים אותי, מאוד נחמד לי העובדה שהוא מבשל ומתחזק את הדירה. אני אף פעם כמעט לא מנקה, מעולם לא עשיתי כביסה והכי הרבה שבישלתי זה פסטה בלי רוטב. אלדד קורא לי פרינססה והוא אוהב להכין לי אוכל.
אתמול הייתה לי משמרת בפיצה וכשסיימתי אותה אמרתי לעצמי 'זהו ספיר. לפה את לא חוזרת.' התקשרתי לבוס אבל הוא לא יכל לדבר, אמרתי שאתקשר מחר, הוא שאל אם יש בעיה ואמרתי שכן. עדיין לא התקשרתי.
האריזות של הבית מתקדמות, ביום שני אנחנו בבית החדש. זה מיוחד. לינור אמרה:" קשה ללכת כשאין כמעט ריצפה"
עריכה,30.6.12
התקשרתי לשמעון הבוס. התפטרתי, אין לי כוח לפרט על הטימטום ועל איך הלכה השיחה הזו. העיקר שבסוף אמרתי:"טוב בקיצור שמעון.. נפגש בעשירי לחודש."
אני חושבת לעבוד ב"עגבנייה" נראה לי מקום בול בשבילי, יותר בקלאסה.
כינוי:
Sapir satla
בבלוג זה
בכל הבלוגים
