חזרתי מכרתים

היה כיף

היינו במלון מלא באירופאים וחסר ישראלים

חזרתי הביתה

אבא מקסים אסף אותי מהשדה וגרם לי לבכות מאושר

אמא לא התייחסה אליי בכלל, גרמה לי לבכות מעצב

היא סידרה לי את החדר ושינתה אותו, זה מעצבן אותי וזה מכוער ואין לי מה לעשות עם זה בכלל

לעזאזל

לאלדד התגעגעתי ושמרתי לו אמונים וזה עשה לי כל כך טוב

אלו התחושות שעולות בי עכשיו

בקרוב פוסט רחב הרבה יותר על הטיול עצמו

"את אוהבת אותו?"

"כן, מאוד. הייתי מוסיפה את המילה 'לצערי' אבל האהבה אליו לא מצערת אותי, היא עושה אותי מאושרת כמו שאף פעם לא הייתי"

~

מתוך מנהרה תת קרקעית בוקעים צלילי כינור. אני עוברת דרכה, מניחה מטבע, הוא אומר "תודה" אני אומרת "אתה מנגן יפה מאוד" אני ממשיכה בדרכי לעומק המנהרה וצלילי הכינור נכנסים לי לתוך הנשמה ויוצאים בצורת דמעות מעיניי.

~

אני מחוברת לאבא, גאה בו, ושמחה שיש לי אותו. הוא מרגש אותי כל כך. מספיק לי שאני רואה דרך העיניים שלו שהוא מבין מה קורה בתוכי. הוא עדיין לא מבין מה יש באלדד שכל כך מיוחד, והוא לא מבין מה אלדד עושה שגורם לי להיות בטוחה שאלדד לא מנצל אותי. אמרתי לו :"אבא, יש דברים שאפשר להבין רק ממבט"

אבא קורא לאלדד 'חבר שלך' ואתמול הוא ביקש לראות תמונה שלו, הוא גם שאל מה הגובה שלו ומה הוא עשה בצבא

בערבים אבא יוצא אל המרפסת ויושב בכיסא-נוח שלו, יושב וחושב. ערב אחד יצאתי אליו והוא אמר "כל כך שקט פה בערב שאפשר לשמוע את המים מהמזרקה"

אני ואבא כל כך דומים שזה מדהים

~

אלדד ייעץ לי 'לעשות שרירים' לאמא. לא ידעתי מה זה אומר, הוא הסביר שזה אומר להפסיק להתחנן, להפסיק לבכות ולהספיק לתת לה את התחושה שהיא שולטת בי. וזה מה שאני עושה עכשיו, ממשיכה להתנהל כרגיל. עד שהיא תבשיל עם עצמה. כשאני אחזור מיוון אני אדבר איתה שוב.

אני רוצה להזכיר לה מה היה לפני חצי שנה. לפני חצי שנה ביקשתי ממנה שתמצא לי פסיכולוג בגלל שאני כל הזמן עצובה. ואז אני אשאל אותה:" שמת לב אליי בחודשים האחרונים? מה היה מצב הרוח שלי?" המצב רוח שלי היה מדהים. כל היום הייתי מצחיקה אותם, הייתי שמחה ומחייכת. אני אסביר שמאז שאלדד נכנס לחיים שלי הוא עושה אותי שמחה יותר, כי אני יודעת שיש מישהו שמעריך אותי ואוהב אותי, והוא פשוט הוא וזה עושה לי טוב כשיש לי מישהו כמוהו בחיים .

~

לפעמים אני שמחה שאני טסה דווקא עכשיו. זה לעזוב הכל באמצע ולתת לדברים בזמן הזה להכנס לפרופורציות.

ולפעמים קשה לי שדווקא עכשיו אני בורחת ונעלמת כשכל העיניינים לא סגורים ואין לי שליטה על שום דבר שקורה בבית.

שרביט, שמסרה לי הבחורה המיוחדת הזו

1. הייתי מאוהבת בג'ימס מפוקימון בתקופת הגן, אני זוכרת את עצמי מפנטזת עליו

2. אני מתעטשת לפחות 5 פעמים ביום מאז שאני זוכרת את עצמי. בשבוע האחרון חשבתי לבדוק את זה.

3. היה לי חבר שנפרד ממני בגלל שההורים שלו לא אהבו אותי ואת מה שיש לי להציע (עקמת וממוצע ציונים דאז 76). כשארזתי את החדר שלי מצאתי את המכתב שהוא כתב להורים שלו אחרי שנפרדנו. המכתב הזה גרם לי ממש לבכות, בעיקר בגלל שהוא כל כך מתקשר לחיים שלי היום ונתן לי הרבה השראה. כמה קטעים מהמכתב:

"אתמול אני וספיר נפרדנו. לא משנה איך וזה לא אמור לעניין אתכם בכלל, בידיוק כמו שלא עניין אתכם מה אני מרגיש אליה...........אני באמת אהבתי את ספיר והאהבה הזו לא הייתה חד צדדית. המערכת יחסים ביננו הייתה נפלאה. ובכל פעם שנפגשנו חייכנו חיוך כזה גדול שאמר המון........אתם ההורים שלי שכל הזמן אומרים לי שרוצים שאני תמיד אהיה מאושר? כשאני שמח הם שמחים? אבל כל מה שאתם עושים זה מבקשים ממני להפסיק להיות מאושר ושמח...........עשרות פעמים אמרתם לי שאני עושה טעות. איזו טעות לעזאזל? שאני נמצא עם מישהי שאני אוהב וטוב לי איתה? וגם אם זאת טעות אין דרך טובה יותר מלחוות אותה בעצמי, אז אם זאת הייתה טעות הייתם צריכים לסמוך עלי שאני אעצור אותה בשנייה שאני אעלה על זה, אבל לא סמכתם עליי."

4. החברה הכי טובה שלי, הדר, קוראת לי 'ספיינס' מאז ומתמיד. במקרים שהיא קוראת לי ספיר זה אומר שהיא כועסת עליי

5. אני שלמה עם הגוף שלי ואוהבת אותו. עם הזמן אני גם לומדת לאהוב את הפנים שלי ולמצוא בהן יופי וחן. 

6. כמה מהמכרים שלי בטוחים שאני דו מינית

7. לא מעט אנשים מוצאים אותי סטלנית. אני פשוט רחפנית כזאת ובעיות ריכוז לא תורמות לזה (מפה הכינוי שלי הישרא)

8. הטעם שלי בבנים זה שחומים ושעירים, אני מוצאת את זה גברי מאוד, סקסי ומושך.

9. הזמרים שאני הכי אוהבת לשמוע הם אביתר בנאי, אריק ברמן ואסף אבידן. הלהקה שאני הכי אוהבת לשמוע היא הבאלקן ביט בוקס.

10. אני יכולה להגיע עם הלשון לאף ואפילו למרפק! (ולא מזמן הלכתי עם הדר בקינג ג'ורג' וקבוצה של צעירים ניגשו אלינו ושאלו בתוקפנות:"אחת מכן יודעת לגעת עם הלשון באף??" אני עניתי כן ואז הם פקדו על אחת מהם שעמדה עם מצלמה:"יופי! צלמי אותה!" חח ואז עשיתי חיוך גדול ונתתי את השואו שלי ובכך כנראה שעזרתי להם להשלים משימה באיזו תחרות שהשתתפו בה..)

אני מוסרת את השרביט

לליסה החברה, אני יודעת שהבלוג שלך סגור. אבל מאמינה שתחזרי אליו בשובך מלונדון

ל hey\ 

ולחולמת