Fantasy stories

אלנור, אביר קודש אשר גדל כל חייו בדאסק-ווד, הוא אחד ממגיניה הגדולים ביותר.

רקע: אלנור נולד לשני הורים שניהלו חווה קטנה בדרום דאסק-ווד.

אחיו הגדול של אלנור, בראנלוד, היה כבר אז חניך משמר הלילה. תפקיד זה של הנער הבכור נתן למשפחה כבוד והערכה במקצת. אלנור בעצמו, שראה את אחיו לעיתים רחוקות בביקוריו הקצרים בחווה, העריץ אותו ונשבע להצטרף גם הוא למשמר כשיגיע לגיל המתאים.

כאשר אלנור היה עדיין ילד קטן, שתי אחיותיו התאומות הגיעו לעולם, וסוף סוף גם אימו יכלה להתרווח כמו אביו בכך שתקבל עזרה בעבודות הבית.

אך אז כל זה אייים להשתנות. מהעיירה הקרובה, דארקשיר, הגיעו שמועות שהאיום האורקי נעלם. כל תושבי חבל הארץ הזה החלו בחגיגות שפרצו בכל הממלכות הצפוניות והדרומיות, למרות שאנשי דאסק-ווד מעולם לא ראו אורק כל ימי חייהם.

 

אלנור הנער, שכבר הורגל מדי שבועיים לצעוד אל העיירה ולמסור אוכל לאחיו שכבר הפך את המקום לביתו החדש, פגש באיש כמורה שתלה בכל העיר מודעות לחיפוש נערים אמיצים שיצטרפו לאחוות אבירי הקודש של יד-הכסף.

המקומיים, שלא ראו או השתתפו בקרב כל ימי חייהם, לא ממש התעניינו בלשלוח את ילדיהם אל העיר הגדולה רק כדי להגדיל את מספרו של מסדר אבירות שמעולם לא תרם להם בדבר.

אך ברגע שאלנור שמע על הדבר, חלומות על הפיכה לאביר אמיץ ומלא תהילה הציפו את ראשו, והוא פנה אל הכומר בשאלות.

דיבוריו של איש הדת על אמונה באור הקדוש, נהיגה בכבוד כלפי ההולכים בדרכי האור וכדומה לא ממש עניינו את הנער הצעיר, וברגע שהכומר הבחין בזאת, הוא אמר לאלנור את המשפט הבא: "כוח והיכולת להביס את הצל באים מן האור, האמן בו וגם אתה תזכה במתת הזה"

ברגע שסיים את דבריו, הוא העניק לנער בקבוק קטן, ומסר לו שאם יש אמונה בלבו, המים שבבקבוק ירפו את פצעיו של השותה אותם.

אלנור, אינו יודע כיצד להגיב, עזב את המקום ופנה לבקר את אחיו. לאחר שבירר מה שלומו ומסר לו את המזון, הוא החל בדרכו חזרה לחווה. כעבור שעות רבות של צעידה מן העיירה אל השדות הדרומיים, הוא מצא את אביו המבוגר מחוסר הכרה ושרוע על הארץ עם סימני נשיכה ושריטות על כל גופו. לידו הונחה גופתו של חזיר בר שסכין ציד נתקעה בראשה.

האביר לעתיד לא היסס לרגע והוציא מתרמילו את הבקבוק הקטן. הוא נתן לאביו לשתות ממימיו ולפתע מחזה מופלא התגלה מולו. גופו של אביו החל לזהור ולזרוח באור כה רב, שאלנור נאלץ להסב את ראשו. כאשר האור נעלם, הוא מצא את אביו מנסה לקום מהארץ, שלם ובריא כפי שהיה קודם.

נראה שהאיש המבוגר היה מבולבל בדיוק כמו אלנור, ושאל מה קרה. אלנור סיפר לו את כל הסיפור בגמגום ובהיסוס, ובסופו אביו נראה די חשדן וביקש לראות את הבקבוק. הוא בחן אותו מספר רגעים, והחל לחזור לחווה. הוא מעולם לא החזיר לאלנור את הבקבוק או דיבר על המקרה.

למחרת, אלנור החליט שהוא עוזב יחד עם הכומר שעדיין שהה בדארקשיר, ונוסע ללמוד את אימוני הלוחמה והאבירות אשר במסדר יד-הכסף שבמלכות לורדארון.

כאשר סיפר זאת להוריו, אביו מיד הסכים למרות התנגדותה של אמו ובקשתה לשלוח אותו למשמר הלילה כמו אחיו הבכור.

תחילה, הוא ושאר הנערים שהובאו למסדר, נאלצו ללמוד מפי הכמרים שבמסדר את תורת האור הקדוש. לאחר כשנה של לימוד, הגיע החלק הקשה, לפי מה שאמרו רוב האבירים ואנשי הקדושה שפגשו הוא והחניכים האחרים.

כפי שגילו הנערים במהרה, כל מה שלמדו לגבי האור הקדוש לא הכין אותם לשלב השני בלימודיהם. תחילה, כאשר הובלו לחצר שעל יד הקתדרלה של המסדר, הוטלה עליהם המשימה להביס את המאמן הקרבי שלהם. כמובן שאף אחד לא הצליח, לא משנה עד כמה "האמינו" בכך, ועד כמה התפללו לאור הקדוש, נער אחר נער הם נפלו באימונים. כאשר היו מותשים, הכריח אותם להלחם אחד בשני.

כך יום אחר יום, כאשר לימד אותם תרגיל חדש, הוא אילץ אותם לנסות אותו עליו(ולהכשל בניסיון), וכאשר לא יכלו עוד, שלח אותם לנסות זאת על חבריהם לאימונים.

אך לבסוף התוצאות הרצויות התקבלו, לפחות אצל חלקם. לאחר כשנתיים נוספות של אימונים מפרכים מדי יום, המאמן אסף את כולם, וקרא בשמותיהם של אלו שיקבלו את תואר האבירות שלהם. אלו שלא קרא בשמם, חבורה של נערים שבמשך השנתיים הללו כמעט ולא למדו דבר והפיקו תוצאות גרועות באימוני הקרב, שלח ללימודים נוספים בקתדרלה, שבסופם יהפכו לכמרים.

כעת אלנור הפך מנער לאביר צעיר. הוא השתייך לאחד ממסדרי האבירות המכובדים ביותר, "אבירי יד הכסף".

כבר בשנת החברות הראשונה שלו במסדר, פרצה המלחמה. בעוד שהאיום האורקי חזר, בזמן שאלנור סיים את אימוניו, הגיע אחריו דבר נורא יותר. לאחר שהנסיך-אביר ארת'אס, אחד מן החברים המוערצים ביותר במסדר, והלורד אוטר הבריחו והשמידו את האורקים החדשים, הגיעו האל-מתים.

כפרים רבים בלורדארון נטבחו, וקוללו גם הם בקללת האל-מוות.  איש לא ידע מאיכן הגיעו השלדים, הזומבים, הגועלים ושאר היצורים המחרידים.

אוטר, ששב מהמלחמה הקצרה כנגד האורקים, שמע על החדשות הנוראיות רק כשהגיע, והכריז שהגורל בוחן את אמונתו של המסדר באור הקדוש. הוא גייס את כל האבירים שרק יכל, ביניהם אלנור, ומספר כמרים שניחנו בכוח לרפות את הפצועים.

כאשר אוטר ואבירי יד הכסף התקדמו במהירות לעיירה קטנה, שלפי מה שהקוסמת ג'נה(שלא התקבלה בברכה בעקבות עסוקה)סיפרה להם, ארת'אס ואנשיו נלחמו שם על חייהם, כדי להגן על המקום מפני כוחות האל מתים שמנסים לפלוש מכל עבר.

כאשר הגיעו לשם, זכה אלנור להשתתף באחד מן הקרבות הטובים ביותר והאחרונים של בני האדם בלורדארון. כאשר אוטר וצבאו הגיעו למקום, גילו שמצבו של ארת'אס נורא: כל מה שנותר מכוחותיו היה כמה עשרות של אבירים ומספר מועט של מילציית פשוטי עם שאסף בדרך. לעומת זאת, האל מתים לא הסתפקו הפעם בחבורות פשיטה קטנות, כמה מאות מהם הקיפו את המקום כבר.

צבאו של אוטר לא היה גדול כל כך מצבאו של ארת'אס, אך למזלו, המכתבים ששלח למלך לגבי הסכנה שנפלה על בנו הגיעו בזמן, ופלוגות רבות של פרשים הצטרפו לקרב ברגע שאוטר הגיע למקום.

אלנור,שאר חבריו למסדר ופרשי המלך הצליחו לפרוץ דרך שורות האל מתים ולהגיע ברגע האחרון כדי לחלץ את ארת'אס, שהיה פצוע קשה, ונלחם בכוחות אחרונים, כאשר הוא כבר השלים עם כך שעליו למות בכבוד כאביר.

האל מתים שפרצו לעיירה היו רבים, אך כוחות האדם היו אף יותר, ובעזרת הכוח הקדוש שהביאו אבירי יד הכסף לקרב, האל מתים הושמדו במהירות.

הקרב הגדול היה הקרב הראשון של אלנור ושל רבים מהאבירים הטריים שאוטר נאלץ לקחת איתו, והוא היה בין המעטים ששרדו.