Fantasy stories

משפחה:

פאלסטאד דרגונרייבר(פטיש-פרא): אביו של ת'ורבדר, פאלסטאד דרגונרייבר, הינו מנהיגם של גמדי פטיש-הפרא. בעודו גמד בוגר, פאלסטאד התלווה אל רונין במסעו אל גרים באטול, כדי לחלץ את מלכת הדרקונים האדומה, אלכסטראסה. זמן לא רב לאחר שחזר הביתה, מעוטר בכבוד ובתהילה, המלך החביב, מאז דרצ'ריף, החל לגסוס.

למלך הזקן לא היו ילדים, וקרובי משפחתו מתו במלחמות שעברו על העם הפראי, ועל כן הוא החליט שעל פאלסטאד להמשיך את שושלת המלוכה. ביומו האחרון, זימן אליו את פאלסטאד, ובנוכחות כל נושאי כליו, משרתיו ושומרי ראשו, הכריז שפאלסטאד הוא המלך החדש.

המלוכה כמובן נדחתה, מכיוון שיום למחרת, כל הגמדים הבוגרים צמו במשך חודש שלם, כשהם רוכשים כבוד אחרון, למלכם הזקן. אפילו ארת'אס, הנסיך האנושי של בני האדם שבלורדארון, בא באחד מימי הצום, מנחם את הגמדים האבלים ואת המנהיג העתיד לעלות לשלטון בסוף הצום.

ואז פרצה לה המלחמה השלישית. פאלסטאד הורה לכל גמדי פטיש הפרא להצטרף לברית במלחמתם כנגד האורקים, הטרולים והאל מתים שמתקיפים מכל עבר. למרות מאמציו, הברית שבלורדארון נפלה, והוא נאלץ להורות לאנשיו לסגת חזרה הביתה. למרות שהמורדים שבלורדארון ומספר אנשים נוספים יאמרו שהמעשה הזה היה טיפשי, ורק הוסיף למספר הקורבנות של תושבי לורדארון, כמעט כולם רואים את עזרתו של פאלסטאד כמבורכת.

כעת, פאסלטאד מנהיג את גמדי פטיש-הפרא להגן על ביתם הישן, מכיוון שכוחות המייסרים והנטושים ממשיכים להרחיב את שטחיהם כלפי דרום, וזה רק עניין של זמן עד שעימות יווצר בין שלושת המחנות.

פאלסטאד בן 140 בערך כיום.

דאלים דרגונרייבר(פטיש-פרא): אחיו הגדול והבכור של ת'ורבדר, דאלים דרגונרייבר, הוא היורש העתידי של המלך פאלסטאד. דאלים נמשך כבר מילדותו ללחימה, ולמד את סגנון הלחימה של גמדי פטיש-הפרא במהירות. כבר בבגרותו, דאלים הפך להיות רוכב גריפונים מוכשר, ויצא להנהיג משלחות ציד וסיור בגבולות הממלכה. למרות כוחו וכשרונו בלחימה, רבים אינם רוכשים ככל חיבה לדאלים, ובקבוצה זאת נמנה גם אחיו הצעיר, ת'ורבדר. הסיבה לכך היא, שיורשו של פאלסטאד הוא שחצן לא קטן. הוא מקניט וגוער בחלשים ממנו, ואינו רואה כל ערך בחייהם של ההולכים אחריו. דרך חייו אומרת, שאם כמה גמדים יאלצו לקפח את חייהם כדי להשיג את מטרתו, זהו תגמול מושלם.

נשקו של אביו של ת'ורבדר, פטיש הסערה האדיר, שזכה לאחר יומו של הדרקון גם לשם "זעם גריפון", עבר לנסיך דאלים, מכיוון שהמלך פאלסטאד החליט שכעת כשיש לו ממלכה לנהל ולא גריפון להעיף אל הקרב, בנו הבכור יעשה בו שימוש טוב יותר. הירושה הזאת רק הוסיפה לטינה שת'ורבדר רכש כלפי אחיו, מכיוון שכבר בילדתו רצה לקבל את הפטיש, בעוד שאחיו התייחס אליו כאל עוד צעצוע פשוט.

  כיום, דאלים בן 60 בערך.

גוסלאק דרגונרייבר(פטיש-פרא): אחיו הצעיר של ת'ורבדר, גוסאלק דרגונרייבר, היה גמד צעיר, סקרן ונועז, ולכן הביא את הקץ לחייו. בעודו בשנות העשרים לחייו, הוא החליט יום אחד לעקוב אחרי אחיו ולצפות מקרוב בציד. לרוע מזלו, הוא לא ידע כלל שהפעם אחיו לא יוצא למסע ציד נוסף, אלא לחסל קבוצה של טרולי שדות שהטרידו רוכבי גריפונים שחזרו אל הממלכה מסיורים. הגמד הקטן מצא לבסוף את המקום שאליו טסו אחיו הבכור ושאר הלוחמים על גריפוניהם, אבל שם דווקא חיכו לו טרולי השדות. הם תפסו אותו ושבו אותו, וברגע שהמשלחת של גמדי פטיש-הפרא מצאה אותם, הם הראו להם שהנסיך הצעיר מוחזק בידיהם. למעשה, הטרולים כלל לא ידעו שהם מחזיקים בנסיך, הם רק ראו בו בתור גור, שהבוגרים ירצו לשלם מחיר כבד עבורו.

כאשר דאלים ראה את אחיו הצעיר שבוי, הוא החליט לא להראות חולשה, ולהצילו בכוח הזרוע(כפי שמתואר כבר קודם, הוא אינו רואה ערך רב בחייהם של האחרים).

מרוב זעם על כך שקיצם עומד להגיע, והמלכודת לא פעלה כראוי, הטרולים טבחו את הנסיך הצעיר, הרבה לפני שהצליח היורש העתידי לפלס לו דרך בין שורות הטרולים הלוחמים.

רקע:

ת'ורבדר דרגונרייבר(פטיש-פרא), הוא בנו הצעיר של המלך פאלסטאד המושל על שבט גמדי פטיש-פרא. ת'ורבדר אינו יודע מי הייתה אמו, ועד היום אביו אינו מוכן לגלות לו דבר עליה.

במהלך שנותיו כילד קטן, ת'ורבדר ראה באחיו כגיבור צעיר. למעשה, כולם התגאו בהישיגיו המרשימים של הנער. נראה שהערצה "עלתה לו לראש" כמו שאומרים, או שמא היה זה יצר חבוי ששכן בתוכו שנים רבות, אך בסופו של דבר אחיו הגדול החל לפתח אכזריות לכל הסובבים אותו. ת'ורבדר שנא את אחיו על התנהגותו כלפיו וכלפי שאר הגמדים, והחל להתרחק ממנו.

בדיוק כמו אחיו, גם ת'ורבדר החל ללמוד את סודות הלחימה של גמדי פטיש-הפרא, אך הוא מעולם לא היה כל כך טוב בהם כמו אחיו, למרות שנחשב ללוחם לא רע בכלל. ת'ורבדר ממשיך עד היום לפתח את כישורי לחימתו, ואינו יודע עדיין להלחם לצד גריפון כמו שאר הלוחמים חסרי הפחד של שבטו. על כל אופן, ת'ורבדר דווקא ניחן בכמה תכונות שלאחיו הגדול לא היו כלל: כבוד, נימוסים ורחמים. למעשה, לשני האחים דבקו השמות "הרשע והצדיק".

לאחר מותו של אחיו הקטן בזמן ניסיון החילוץ, ת'ורבדר מעולם לא סלח על כך לאחיו, והשניים החליטו להתעלם אחד מהשני לחלוטין. כעת לא היו עוד ויכוחים, מריבות ועקיצות מרושעות, רק דממה ומבטים זועמים.

לאחר שאחיו הגיע לבגרות, הוכרז כיורשו של פאלסטאד וירש את "זעם גריפון", ת'ורבדר לא יכל לשאת זאת עוד והחל לצאת לטיולים ומסעות רבים, כשרק נושא כליו מלווה אותו.

במהלך מסעותיו, הוא פגש גמדי פטיש-פרא נוודים כמוהו, ולמד מהם את תולדות המורשת של גמדי פטיש-הפרא. לראשונה, הוא גילה דרך לחימה חדשה שאחיו הבכור לא הכיר- סגנון הקרב העממי שלהם!

בעוד שאחיו התעמק בסגנון הקרב הלוחמני שלימדו אותו אומני לחימה, הוא למד כיצד עמו רכש במרוצת השנים את הכשרון לחימה בטרולים בצורה טובה יותר, כיצד להתגונן מפני מהלומות בצורה טובה יותר, וכיצד לחשוב קודם כל כגמד פטיש-פרא, ורק אחר כך כלוחם.

ת'ורבדר עבר לא מזמן את טקס ההתבגרות המסורתי, וכעת הוא בן 40.

מראה ואופי:

ת'ורבדר לבוש בבגדי מסע רגילים לרוב, נושא את פטישו האדיר, "חבטת רוח" על גבו, ונושא קעקועים רבים על עורו, כיאה לגמד פטיש-פרא.

ניתן לתאר בפני השחקנים את ת'ורבדר כך אם הם פוגשים אותו במהלך אחד ממסעותיו(אם הם לא, החלק עם התרמיל מיותר ויש לדלג עליו): הגמד העומד לפניכם אינו נראה כגמד כור-ברזל פשוט. הוא לבוש בגדי מסע חומים ופשוטים למראה. פטיש אדיר קשור לגבו, תרמיל מסע נישא על גבו והוא אינו לובש כלל שריון כלשהו על גופו השרירי. שערו וזקנו הארוך חומים כמעט כמו בגדיו, עיניו כחולות ובעלות ברק נוצץ, וסמלים וקעקועים רבים מעטרים את עורו הזהוב.

אופיו של ת'ורבדר הוא מורכב, הוא נוהג לרוב בכבוד ובעל נימוסים, מה שנדיר לראות בחברת בני מינו. הוא אינו אוהב לדבר על אחיו המנוח או הבכור, ויזמין לקרב את כל מי שיפגע בכבודו של אביו או יעלה את חמתו מסיבה אחרת. רחמים גם הם לא חסרים ללוחם הצעיר, ולרוב הוא חס על אלו שהובסו בקרבות כבוד כנגדו, או הוכיחו את עצמם כישרים וגרמו לו להבין שנפלה טעות בידו כשחשב אותם לאויבים או עושי צרות.

על אף כל יושרו וכבודו של הגמד, הוא שונא קסם מאגי, וחושש במקצת מקסמי הקודש מכל הסוגים, ובעיקר מאלו שבהם דודניו, גמדי כור-הברזל, משתמשים; קסמי האור-הקדוש. למעשה, בני אדם וגמדי כור-ברזל שבא איתם במגע לעיתים רחוקות, לרוב אומרים לו שאם לא היה חושש כל כך מקסמי האור-הקדוש, הוא יכל להיות אביר קודש דגול.

מטרות:

ת'ורבדר אינו רוכש כל חיבה לטרולים באשר הם, והוא לרוב יתקוף כל סוג של טרול שיקרה על דרכו, לא משנה עד כמה יהיה חזק או ידידותי. מותו של אחיו הקטן לפני שנים רבות רק הוסיף לשנאה שהוא רוכש כלפיהם, וגרם לו להיות צמא-דם כלפיהם, כי רק כך הוא מרגיש שהוא נוקם שוב ושוב את מותו.

ת'ורבדר אינו מוכן גם לחכות לרגע הנכון שבו אביו יספר לו מי הייתה אותה גמדה שילדה לו את שלושת בניו, שמעולם לא חשף את זהותה, ולכן הוא מנסה מידי פעם להמשיך עד כמה שהוא יכול בחקירתו.