| 9/2009
Jumper
לא מזמן ראיתי סרט, על אדם שזה ביכולת על להשתגר ממקום למקום מתי שהוא רוצה, לאן שהוא רוצה, למקומות הכי מפולאים בעולם, לא היו לו חברים, ותמיד הציקו לו, היה רע לו המשפחה שלו לא התיחסה אליו, ומי שהוא אהב, לא ממש התיחס אליו, הבריונים הציקו לו, יום אחד הוא נפל לתוך נער, ועמד להיחנק למוות, פתאום הוא השתגר לספריה העירונית, כשהוא חזר הביתה, אבא שלו לא ממש התעניין באיך הוא מרגיש או מה הוא מרגיש, אלה רק במה הוא עשה. אותו ילד החליט לעזוב הכול ולגור לבד, והשתגר למקום אחר.
מאז שראיתי את הסרט, באמת חשבתי איך זה יכול להרגיש, לעזוב הכול מאחורה, להשתגר למקום אחר, להתחיל חיים חדשים, עם שם חדש, בלי עבר, בלי שמישהו יכיר אותך או יזהה אותך, לחיות את חיי המותרות ולבקר בכול חלק בעולם, לראות את היופי המדהים של כול דבר.
העם אני ארגיש בודד, כי אני עושה הכול לבד? עם אני ירגיש לבד כי אין מישהו לידי?.
להתחיל לחיות לבד, בלי מה שאני מכיר עכשיו.
פשוט להשתגר, לגנוב קצת כסף בשביל חיים סבירים, לא הייתי קונה אפילו טלויזיה או מחשב, עם היה לי כוח כזה מופלא הייתי מנסה לראות הכול לבד, לחפש את דרכי בעולם, מלמעלה, לראות איך הכול מתנהל, לצפות באנשים. בדרכי שלי.
ואז יום אחד לחזור חזרה, כאילו לא נעלמתי, לבדוק עם הכול בסדר, עם עוד מישהו זוכר אותי, או שאולי, היית רוח ואף אחד לא שם לב אלי, אלו שאלות שאף פעם לא נקבל תשובה עליהם, אבל אני לא רוצה לעשות את זה, אני רק מדמיין את זה.
אני לא רוצה לעזוב אף אחד, ולא להתחיל חיים חדשים, כי את החיים האלו לימדו אותי דברים שאני לעולם לא אשכח.
בחיים האלה.
Someday i will fulfill my Destiny
תיקון העולם
מדען אחד, חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם, והיה נחוש בדעתו למצוא להן
פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקות שלו
יום אחד, בנו בן ה-7 פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו.
המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי
אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את
דעתו.
הוא הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות, ונתן
לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך
את העולם לתקן, הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה
לבד לבד".
הוא חשב שלילד יקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר
מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל".
בהתחלה, האב לא האמין: זה לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה
שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא
הולך לראות עבודה מבולגנת...
להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך
הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?"
"אבא", אמר לו הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת
את הדף מן החוברת, ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם
לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם
מהצד השני, הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם, שאני יודע איך הוא
אמור להיות. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו, וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
