שלשום בערב שוב לא הצלחתי להירדם, ואין זה דבר של מה בכך, לגבר נבון וחושש, שלמד להאמין רק במה שהוא ממשש...(א.שבתאי), ככה לא להירדם בשלוש בלילה כשבשש וחצי אתה כבר ער שוב...
בפעם הזאת שמתי לב שהמוח שלי טס כל כך מהר, שיתר הגוף פשוט לא מצליח לעקוב אחריו, והפעם הפערים בינו לביני הגיעו כבר לשיא. הוא נעלם אי שם וכבר לא נראה באופק.
מוחי היקר חצה מספר גבולות ש-אין לי בעיה אתם באופן כללי, אבל משהו במוכנות שלי אליהם היה מעט בוסר, פחות מוכן...
אני הופך להיות אדם עסוק,
ואני לא אוהב אנשים כאלו, שכל הזמן משרים בך תחושה של חשיבות מנופחת, שהם "נורא עסוקים".
אדם עסוק באמת- תמיד יש לו זמן, שהרי אם לא כן מאיפה הוא מוצא זמן לעיסוקים שלו?
זה פרדוכס, אחי, זה פרדוכס.
באותו לילה הייתה בי מן מעייפות הנפש שלא אפשרה לחומר העייף גם הוא-פשוט לצנוח ולהירדם.
או אז התחלתי לדמיין את עצמי במין מקום שליו שכזה...מקום בו יש דממה מוחלטת באווירה פסטורלית...חשבתי לעצמי שאולי אקנה באיזה בית קברות נידח חלקת קבר, כולהאיזה מטר על מטר, ועד שאנצל אותה באופן אופטימלי, בינתיים אפרוש עליה ערסל אותו אקשור לענפי העצים הזקנים, ואתנדנד לי בשלווה,
וויפ
וופ
ימינה
שמאלה
אל תתעצבנו על הבזבוז, אי אפשר להשכיר חלקת קבר!!!
אז הגוף מתערסל, שוכב נינוח על הערסל שלוב החבלים, ונע אט אט,
וויפ
וופ
ימינה
שמאלה
העיניים נלכדות בשבי צבע השמים, המחשבות זורמות בקצב הכסף שלי, לאט לאט וגם אז בקושי, מתמקדות בצבע הרקיע המשתנה, בָזריחה בצבע אדמדם, עובר לשמים תכולים עם זריקות לבנות פה ושם של ענני כיבשה שמתערסלים, כמוני, ומתפזרים, כמוני, לכל עבר,
שלום קולגות!!
נראה לי שלמתים לא מפריע קצת רעש בין שתיים לארבע, הם כבר לא כל כך מתעניינים בי, גם לא בערסל שלי, בטח יש להם צרות אחרות שם למעלה, או בעצם למטה...מתאים לי.
אני אוהב שכנים שקטים שלא מתפעלים משום דבר.
בין נדנוד לנדנוד אני יכול להבחין בנמלה קטנה שזוחלת על הקרקע, "לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה ושב בצל", אבל אני חרוץ, שוכב בשמש...
בטח היא עם הגוף הקטן שלה, כשהיא מתבוננת למעלה, היא רואה מין תחת וגב נעים מצד לצד, אז אולי היא מדמיינת לעצמה שהתחת החביב הזה יהיה מאכל מצוין לצאצאיה וצאצאי צאצאיה, והיא כבר מלקקת את השפתיים למראה עסיסיות הנתחים...
או שאולי היא דווקא נמלה צמחונית, כמוני, או אולי דווקא גזענית שלא אוהבת אשכנזים,
גם כן כמוני :)
בין המצבות הפזורות אני מבחין בחטף במיני מלל שונים, כתובות הפזורות באקראי. בעוד עיניי מרותקות לשמים המתחילים להיצבע באדם וכתום לרגל השקיעה, אני חוכך בדעתי מה יהיה כתוב על זו שלי,
הנה אחת:
פ"נ אבינו וסבינו אוגוסטינוס
איש תם וישר
אוהב הבריות
מת בשיבה טובה (והשאיר יופי של ירושה)
לא מתאים לי. נשמע כמו איזה סבאל'ה שחלה באלצהיימר וכשמת סופסוף- כבר שכחו מה עשה בחייו...העיקר שהביא קצת כסף הזקן...
אז אולי:
פ"נ יקירנו אוגוסטינוס
קפץ מהחלון ברגע של חולשה
תנצב"ה (למרות הכל...)
נשמע פחות גרוע, אבל זה יהיה באמת חראם לעשות שטויות בגיל צעיר, תכל'ס החיים יפים כל כך...
והנה אפשרות נוספת שעולה במוחי הקודח:
פ"נ אוגוסטינוס
איש שידע לחיות
וכשהגיע זמנו ידע למות
מתאים לי ביותר!! בעיתו ובזמנו בע"ה!!
ותודה על האיחולים נשמות!!
אני רוצה להיקבר בבית קברות ייחודי, על השער שלו יהיה כתוב:
"אין כניסה לחסרי חוש הומור,
לגזענים
וטפשים
מחכה כאן רק זובור."
אבל דוגרי, עדיף שאת איבריי יתרמו למי שצריך, ואת היתר ישרפו ושלום.
רובצת תחת פתחי בעיה לוגית חמורה:
לאחרונה סגרתי עסקה עם אלהים שבגלגול הבא אני אהיה יפני, כן כן, אשב לי למרגלות הר פוג'י ואכתוב הייקו בעט sailor שתעוצב במיוחד בשבילי (הם מכינים אותה בהירושימה, הנציג שלהם אמר לי).
ואהיה מן חכם זן שיבין נורא טוב בבודהא, ואשתי תלבש קימונו מהודר ותכין לי סאקי וסושי, כי בגלגול הבא כבר לא אהיה צמחוני, אני מקווה.
אז אולי הנמלה שלי מהערסל תהיה בגלגול הבא שלה אוכלת בשר...
או אולי היא תהיה גם בן אדם ואז ניפגש בנסיבות משמחות יותר :)
האמת היא שפשוט הודעתי לאלהים שכך אני רואה את פני הדברים ושאם לו זה לא נראה -הוא יכול הגיב לי תוך 30 יום במייל.
הוא לא הגיב-משמע, הוא הסכים.
אז זה סגור-יש לי הסכמה אלהית שבגלגול הבא שלי, בפעם הבאה שאהיה בבטן שלי מישהי (ולא בתור אוכל...) אני יפני-
רק הבעיה היא שהיפנים לא מאמינים בגלגול נשמות...
אז מה עושים??
למען האמת, גם הודעתי לאלהים שלדעתי הוא חייב לי איזה 10 מליון דולר, ושאם הוא לא יגיב לי תוך 30 יום אז מבחינתי זה מהווה ראיה לכך שאני צודק.
הוא שוב לא הגיב. תגידו יש לו בעיה במייל?
היי, אתה שם למעלה, לא שמעת על רשת האינטרנט?
מה?
אה, הרבנים לא מאשרים כי אין לך אינטרנט כשר...
אז תשלח לי בשיק, בסדר? ולא בדולרים, בש"ח, כן, כן ש"ח!!
אין אפס, הוא כבר לא מה שהיה פעם, הזדקן...השנים, אתם יודעים, לא עושות לו טוב...
תכל'ס עדיין לא שילם,
לפנות להוצאה לפועל?
לדרוש הכרזה רשמית על חדלות פירעון?
או שאולי אתבע את הכנסייה הקתולית ועוד כמה אדמורי"ם בתור אלו שמתיימרים להיות באי כוחו בעולמנו זה?
עורכת דין, יש לי case?
אני צריך כסף.
אם תעזרי לי אתן לך אחוזים!! מבטיח, מילה של דוס!!
שיר שכתב רבי משה זכות (1,612-1,697) על בתו היחידה חנה (החלק הזה מוקדש לך, למרות ההקשר הנורא), בת העשרים ושתיים, שנפטרה:
"מצבת בתי היקרה תנצב"ה:
הן עתה תהיה על בתי (1)
אבן - מקיר לבי אצור. (2)
נפשי, נפשי הניחה נא!
ראש כסליו אף צור בי חנה,
בשנת חסר אחת ביתי, (3)
כי האחת יחסר ביתי.
גופה עצור תחת הצור,
רוחה אצור תחת הצור,
במנוחה נחה נא חנה.
אלה שורות תשעה לאב הנכאב, על צרת הבת היחידה, יקרה וצנועה"
(1) רמז לבראשית מא',לט'- "אתה תהיה על ביתי".
(2) "אבן מקיר תזעק".
(3) שנת 1,661.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
