הספירה של הימים בפוסט הקודם?

בסוף זה הוקדם לרביעי.

ישבתי בבית וטיפסתי על הקירות ואז קרן הציעה שלמה שאנלא אבוא ביום רביעי?

והחלטתי שאני אסע. הבעיה היחידה הייתה שהיא עבדה ברביעי ערב ובחמישי בוקר, אז נעמה עשתה עלי קצת בייביסיטר והיה ממש נחמד! ואני חושבת שאני אפילו קצת מתגברת על הפחד שלי מכלבים.

היינו המון עם החברות המקסימות שלה! היה כל כך כיף :> ושתינו ברד מוזר בקופי בין שאומנם היה מאד טעם אבל חצי לילה היו לי בחילות אחר-כך.

ביום שישי היינו בהופעה של רונה קינן במעבדה, היה לא רע בכלל[!], עדיין לא החלטתי מה אני אוהבת יותר - הופעות אקוסטיות או רגילות.

אני לא אוהבת את הרגעים האחרונים. זה השלב הכי מבאס. מקפלים את המיטה, אורזים את התיק, קרן מכינה לי סנדוויץ' לדרך ומצד אחד רוצים רק לשבת על המיטה ולשתוק כדי שהזמן לא יזוז ומצד שני רק לנצל את הרגעים האחרונים כמה שאפשר.

סידרנו את החדר ואת התיק ואז ההורים שלה הלכו...................................היה נחמד עד שראובן וראומה באו והפריעו! לא משנה<: גם נעמה באה בסוף והזמנו פיצה שהייתה כל כך טעימה[!].

הזמנו מונית לתחנה המרכזית ונדחפנו כמו שצריך בכניסה, בסוף אני וראובן גם הצלנו להידחף כמו גדולים ולעלות על האוטובוס. הגענו לחיפה 5 דקות לפני שיצאה הרכבת ודפקנו את הריצה של החיים (יותר נכון הוא, סחב את 2 התיקים וקנה כרטיסים ואז הגעתי גוססת מאחורהXD, היה ממש מצחיק). הכי חשוב שבסוף הספקנו לרכבת.

והלילה בלעדייך קשה לי.

ועצוב לי.

ואני מתגעגעת.

אבל את באה שוב בסופ"ש הבא.

3>

לא יכולה לחכות כבר.