רק הבוקר התעוררתי לידך ועכשיו את שוב רחוקה.

אין לי מילים לתאר את מה שאת עבורי.

את מה שאני כשאני איתך.

את מה שהלב שלי מרגיש כשאת לידי.

את מה שעובר על הגוף שלי כשאת נוגעת בי.

את מה שהולך איתי כשאני חושבת עלייך.

את כמה שאת עצובה כשאת לא פה.

כמה ואיך הלב שלי בכה כשנסעת.

אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. איתנו. איתי. איתך.

אני לא יודעת, ואף אחד לא יודע.

אבל, ואוו. אנלודעת מה יהיה, אבל את חתומה לי על הלב.

את את שלך עשית.

אני בחיים לא אשכח אותך, קרן.