לא כתבתי מלא זמן ובאמת שבא לי להפתיע שוב באיזה פוסט ציני ושנון משהו,אבל פשוט לא רץ מרוב שהמוח גמור.נו ניח...לפחות סיימתי היום בגרות בהיסטוריה שהשתלם ללמוד אליה מ-12 בלילה עד 4 לפנות בוקר ועוד שעתיים בבוקר.פלוס עבדתי גם משמרת מלאה ואני הולכת להפציץ החודש במשכורת.מה יש להגיד?משתלם לקרוע את התחת.
זה מדהים כמה המצב הזה של חוסר ידיעה לגבי העתיד מעמיד את היצור האנושי בהרגשה של חוסר עונים ופתטיות.
כאילו רבאק,אני בת 17[כמעט] ואני לא יכולה להגיד שיש בחור מסויים בשלב הזה שהייתי מתפגרת למענו,בעצם היו לי רק 2 כאלה שהיום במבט לאחור אני לא מתחרטת,אבל גם זה לא השייתי מחזירה לאחור.
אין לי אפילו איזושהי ציפייה ושאיפה כלפי עצמי,למרות שאני דווקא תמיד מצפה מעצמי להשיג בכל תחום את הרף הגבוהה ביותר ואני הכי ביקורתית בעולם כלפי עצמי וכלפי המעשים שלי,אפילו שהרבה בזמנו אמרו לי שאוהבים את הנקודת מבט הריאליסטית שלי לחיים והיכולת למצוא משהו משעשע ושנון בדברים מגוחכים למרות שאני דווקא רואה הרבה פעמים את עצמי מאוד פסימית,והייתי נותנת הרבה בשביל להיות מהטיפוסים האלה שעוברים על הכל בשלווה ומקווים שאולי ביום מן הימים "יהיה טוב".אני תמיד אנסה להשיג את המטרה ולא לחכות למשיח,כי הרי בינינו גם אם הוא ישנו,יש לו הרבה דברים אחרים להתעסק בהם מאשר בקטנוניות והמרירות שלי.
אפילו רבתי היום עם קטיה בצורה הכי מגוחכת שיש על זה שהיא יותר ספונטנית ממני[לא שחסר לי]וביזבזה את כל הכסף עד סוף החודש ואמרתי שאני אלווה לה והיא לא הסכימה אז נעלבתי כי הרגשתי פתאום זרה לה[שזה גם כן מגוחך בפני עצמו].
כל דבר הכי פעוט אני מעמידה לאיזה דילמה בגודל קטסטרופת עולם,איך אפשר לחיות ככה?
אגב לחיות מוזר,עד לפני שבוע בערך שקלתי לשכור דירה עם ידיד שלי,ובשלב מסויים הייתה דירה שראינו וכמעט לא קיבלתי דום לב ממנה,כזה חוסר אסטטיקה,הגיינה,סירחון ובארדק עוד לא יצא לי לראות בשום מקום.איך אנשים יכולים לחזור מהעבודה ולהכנס במילים קצת בוטות-לדיר חזירים?
כאילו האישה אשכרה חיה שם עם איזה 12 חתולים,מן הסתם הריח בהתאם,היה לה חור בקיר מבפנים בברז המים החמים[מה היא מתקלחת עם קרים?!],ושלא נדבר עם הרהיטים וה"סדר למופת" ששרר לה שם במטבח,פשוט בושה.ועוד אישה?!
זה מה שמבדיל אותנו מקופים,שאנחנו עצמאיים ויכולים[או יותר נכון צריכים]לנקות אחרינו,לטפח טת עצמינו וליצור סביבת חיים בריאה ונעימה למגורים,אז איך אפשר?!אני הייתי מתאבדת שם וודאי.גועל נפש.
בשבילי חלק מהיותי אישה זה להיות אסטטית,מטופחת,נשית,מתוקתקת,מריחה טוב ומאורגת כמו שצריך,אז למה יש כאלה שחושבים שיש להם "פריווילגיות קופים"?!
2 בלילה כבר ואני עדיין ממשיכה להיות ממורמרת על החיים,מה אני כבר צריכה לידי בשביל להפוך את החיים למושלמים?...
יוליה,שהולכת לדפוק שינת מלכים עכשיו.
אחלה שיר אגב.
Дождь...
rain
Это плачет рай...
paradise is crying
Люди в кафе бегут...
people r running to cafe
Если ты слышишь, знай:
if u can hear it, know:
Я без тебя могу.
i can't live without u
Взгляд на берегу
Я посылаю всем.
i send to everyone
a glance on shore
Я без тебя - могу.
i can live without u
Но не пойму - зачем?
but i don't understand what for?
Слезинкою клякса, чернилом на платье...
blot like a tear, ink on dress
И снова, снова, снова, снова я тебя
Просила: останься.
and again I asked u: don't leave
А я так хотела
i wanted so much
Быть гордой, быть сильной.
to be proud, be strong
А слезы, слезы, слезы, слезы капали
tears was falling
На новый мобильный.
on new cellphone
Дождь.
rain
Я тебе звоню,
i'm calling u
Чтобы сказать "привет".
to say "hello"
Ты промолчишь "люблю".
u will silently say "i love u"
Я промолчу в ответ.
i will be silent in response
Мы посидим в кафе
we'll sit in cafe a little
В поисках общих тем.
trying to find common topics to speak about
Я без тебя - могу.
i can live without u
Но не пойму - зачем?
but don't understand what for?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
