המשכתי לדפדך בין העמודים עד שהגעתי לעמוד אחד מוזר.. הייתה בו מודבקת מעטפה ובתוכה היה משהו קשיח.. פתחתי את המעטפה וראיתי בה מפתח.
הוא היה נורא מוזר, לא כמו המפתחות בימינו אלה כמו הפתחות האלה של חדר סודי בארמון כולשהו.
פתאום לירן ניכנס
"מאמי מה זה המפתח הזה" שאלתי
"אין לי מושג אף פעם לא ראיתי אותו... מאיפה הבאת אותו?"
"מצאתי אותו ביומן שלך" ענתי
"באמת....אהה ניזכרתי....פעם כשהייתי בן שש אמא שלי הביא לי אותו ואמרה שהוא מפתח לחדר מסויים בבית שלא רואים וכשאני יהיה גדול אני יגלה אותו".
"חחח " תחקקתי לעצמי.
"בסוף מזמן גיליתי אותו.. סתם חדר של דברים שונים וישנים של סבא שלי ז"ל" אמר.
"אהה אוקיי" אמרתי והמשכתי לדפדף ביומן".
"נסיכונת..?!"
"אהא????..." אמרתי
"אני מזה עייף בואי לישון"
"מה יש לך עכשיו רק שמונה"
"לא נורא אז לפחות שכבי לידי"
"סבביק" אמרתי ונישכבתי לידו כשהו מחבק אותי"
דיברנו ודיברנו עד שנירדמנו ככה מחובקים. בבוקר אני היתעוררתי וגיליתי שלירן לא ידי. יצאתי מהחדר שלו ולא מצאתי אותו. הלכתי למטבח וראיתי פתק על השולחן. התחלתי לקרוא אותו:
"נסיכונת שלי בוקר טוב מאמי!!
הלכתי שניה לסופר לקנות לנו גלידה.....עוד מאט אני חוזר!!
תרגישי כמו בבית... חחחח....
לוב יוו מאוד מאוד!!
שלך לעד לירן"
קיפלתי את הפתק וחשבתי לעצמי איזה מזל יש לי שדווקא לי יש את לירן!!!
הפלאפון שלי צילצל רצתי מהר לחדר של לירן ועניתי לפלאפון:
"שנינוש מה קורהה מאמי?"
" בסדר נוי"
"שניני מזה היתגעגעתי בואי ניפגש היום בקניון.. בא לך?"
"אממ סבבה .. אבל אני באה עם לירן"
"אוקיי מאמי אז ב- 12:00 בצהריים בידיוק"
"סבבה נוייקעע" ארתי והתחילתי ליצחוק.
"יאללה ביי מאמי"
ביוש" אמרתי וסגרתי את השיחה.
ופה נעצור שניה את הסיפר הינה הסבר קצר על נוי: נוי היא חברתי הטובה ביותר מאז שהיינו ממש קטנות... היא בלונדינית עם עיניים חומות שמנמנה ונמוכה.
והינה המשך הסיפור:
שמעתי את דלת הכניסה ניפתחת.
רצתי לכניסה. ראיתי את לירן ניכנס. רצתי אליו בחיבוקים ונשיקות.
"מאמי שניה חכי יש לי מלא שקיות ביידים עם את לא שמה לב"
"חיחיחי לא רוצה"
"חחח לא צריך"
הוא שם את כל השקיות על הריצפה ולקח אותי על הידיים והלך לכיוון הספה בסלון.
הוא השכיב אותי והתחיל לנשק אותי בלהט!.....
הוא נישק את שפתייי.. עבר לכיוון הגרון.. ואז עצרתי אותו.
"מאמי נוו אתה כזה שחכן.. אני במחזור"
" אויייי....... סליחה " אמרה ושנינו התחלנו לצחוק
הוא לקח את ידי ומשך אותי לכיון השקיות שהשאיר על הריצפה בגלל.
הוא הוציא משם שני טילונים בטעמיי שוקול ופיצפוצים.. והביא לי טילון אחד.
היתיישבנו על הספה והדלקנו סרט "50 דייטים ראשונים".
בסוף הסאט היסתקלתי על השעון...
"ואי מאמי קבעתי עם נוי ב- 12:00 להיות בקניון עוד חצי שעה בואו צריך למהר"
הלכתי לחדר של לירן ולירן בעיקבותי. היחפתי את הבגדים בבגדים נוספים שהיו לי התיק. לירן גם כן החליף בגדים.
לירן לקח תמפתחות של האוטו שלו ויצאנו לדרך....
הגענו לקניון.
חיפשנו בכל הקניון את נוי אבל לא מצאנו. החלטתי להיתקשר אליה.
"ואי לירן אני דואגת היא לא עונה לי"
"נסיכונת אל תידאגי היא בטח בדרך ושכחה את הפלאפון בבית"
"אולי.." אמרתי בהיסוס רב.
החלטנו לחכות לה בארומה.
ניכנסנו למיסעדה ואני ולירן הזמנו אייס קפה.
שתינו אך נוי לא הגיעה.
היתקשרתי אליה שוב פעם.
"נויקעע איפה את אנחנו מחכים לך פה כבר שעה והיתקשרתי אלייך מקודם ולא ענית לי?!?!"
"שניי... תעזרי לייי" היא אמרה בבכי
"נויי מה קרה מאמי?"
" בואי אלי הביתה דחוף" אמרה בבכי וניתקה.
"לירןן משהו קרה לנוי היא בכתה וביקשה שאני יגיעה אלייה הביתה"
"אז יאללה נוסעים אליה" אמר וקמנו מייד מהשולחן.. שילמנו למלצרית והלכנו במהירות לאוטו.
הגענו לביתה של נוי. דפקנו בדלת נוי פתחה בהיסוס תוך כדי זה שהיא בוכה!
"נויי מה קרה מתוקה שלי?" שאלתי
"הוא.. הוא.. הוא..." היא אמרה ולא יכלה להמשיך כי פרצה בבכי"
"מה הוא מאמי?" ראית וראיתי כתמים של דם על חולצתה.
"הוא..........................."
רוצים לדעת מי זה הוא ומה הוא עשה לה?.... את זה תגלו בפרק הבא
לילה טוב לכולם!!! =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: