לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים


החלטתי לרשום סיפור בהמשכים.... מקווה שתואבו אותו=] תיקראו ותגיבו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

פרק חמישי======> סיפור בהמשכים=]


לקחתי את המעטפה פתחתי אותה והתחלתי ליקרוא. עיני ניפארו לירווחה כשקראתי מה היה רשום בה.

"תקריאי בקול מה יש שם או תביאי גם לי לראות" אמר לירן.

"טוב אני יקריא בקול" אמרתי והתחלתי ליקרוא.

"ילדה...אהבתי את מה שהיה היום.. תחכי לעוד אסון כזה" סיימתי ליקורא והיסתכלתי על לירן.

הלכנו לשוטר היחיד שנישאר עם נוי והראנו לו את הפתק.

" תודה שבאתם לי את זה ככה נוכל לזהות לפי הכתב ולפי תביעות אצבע מי כתב את זה" אמר השוטר.

"בינתיים אנחנו נצמיד שני שומרים לבית שלכם כדי שנוי תהיה בטוחה" הוסיף.

"תודה" אמרה אמא של נוי לשוטר וליוותה אותו ליציאה.

"נוי תמיד תיזכרי שאנחנו כן לצידך ותמיד עם את רוצה או צריכה משהו או אפילו סתם לדבר את יכולה תמיד להיתקשר אלי או אל לירן" אמרתי..

"כן תודה..." אמרה נוי בהיסוס והוסיפה "אני יכלך טיפה לנוח ואת לכו לבית שלכם גם ככה כבר אתם מלא זמן איתי".

"אוקיי נוייקה ביי ביי " אמרתי ונתתי לה חיבוק.

" ביי ביי" אמר לירן וגם הוא חיבק אותה.

"ביי ותודה.." אמרה נוי.

לירן ליווה אותי עד הבית שלי. " ביוש נסיכה שלי" אמר. "ביי מאמי" אמרתי ונתנו נשיקה צרפתית לוהטת.

ניכנסתי לבית והלכתי מיד לחדר שלי למחשב.

"שנינוש רוצה פיצה?" אמא צעקה לי מהסלון. והוסיפה "אנחנו מזמינים עם עידן ואבא פיצה.. אז רוצה?"

"כן אמא" צעקתי לה בחזרה.

ופה אנחנו נעצור לטיפה את הסיפור שלנו!!!...

הסבר קטן:

עידן: האח הקטן והקרציה שלי... הוא בן 10.  שער שחור קצר עיניים ירוקות בועקות. הוא קרציה אבל ילד יפה.

המשך הסיפור:

ניכנסתי לאיסיקיו. ישר קפצו לי מלא חלונות של שיחה מחברות שלי מבית הספר.

אחרי חצי שעה של שיחות משעממות עם חברו של מה קורה וממצב קפצ לי חלון אחד של שיחה של מישהו שלא היה חבר ברשימת המשתמשים שלי באיסיקיו.

"שלום לך ילדה"

"מי זה?" שאלתי

"מה הכפת לך... רוצים לדבר איתך אז תשטפי פעולה"

"סליחה..... אני לא רוצה לשטף פעולה עם מישהו שאני לא מכירה"

"מה את אומרת.... חח"הוא אמר

"מה שאתה שומע" אמרתי ושמתי אותו בהיגנור.

איזה אנשים מעצבנים יש בעולם הזה חשבתי לעצמי בעודי אמא שלי צועקת לי מלמטה:"שני הפיצה הגיעה בואי לאכול"

"כבר באה" צעקתי.... חיבית את המחשב והלכתי לסלון.

הריח של הפיצה היה נורא מגרה.

"לקחתי לי חתיכה והיתיישבתי ליד אבא שלי.

הם הדליקו סרט. כולנו ראינו את הסרט עד שמשהו הפריע לנו. הטלפון של הבית צילצל.

אמא שלי קמה והלכה לענות. בינתיים אבא עצר את הסרט כדי שאמא שלא תפסיד כלום.

"שני רוצים אותך.. זאת נוי"

רציתי לטלפון.

"הלו?..." אמרתי בזמן שאני לא לועסת את הפיצה שלי.

"שני את לא תאמיני מה קרה"

"נוו מה קרה?" אמרתי

"מישהו........................................................................."

 

רוצים לדעת את ההמשך?..... את זה תידעו בפרק הבא!!

 

 

=] יום טובייק לכולם!

 

אהבת מלא .. ממני אביטל=]

 

נכתב על ידי , 20/8/2007 14:09  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 32

ICQ: 231391198 

תמונה




444
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לavitooli אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על avitooli ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)