אתה ,
זה שהצליח לגרום ללב שלי להתפוצץ בפעם הראשונה שראיתי אותך ,
זה שיזם את השיחה הראשונה ולא הפסיק להחמיא לי ,
זה שהייתי איתו באותו יום שישי ,
זה שהתנשקתי איתו בפעם הראשונה ,
זה שנפגשתי איתו וגרם לי להרגיש כמו מלכה ,
זה שאמר לי "בסוף אני עוד אתאהב בך " ,
זה שלא הפסקתי להיות איתו ביחד אפעם ,
זה שכל דקה איתו , הייתה מיוחדת בשבילי ,
זה שכל נשיקה שלו , הייתה כ"כ אמיתית ומתוקה ,
זה שכל חיבוק שלו , היה גורם לי להרגיש שאני בידיים בטוחות ,
זה שיכל לשבת איתי שעות על גבי שעות , ולא לדבר , רק להקשיב ,
זה שדאג ללוות אותי כל הזמן הבייתה , כדי שחס וחלילה לא יקרה לי משהו , וגם אם השעה הייתה 3 בצהריים ,
זה שגרם לי להבטיח לו שבכל בעיה , אפילו הכי קטנה , אני אפנה אליו ,
זה שהזכיר לי כל פעם מחדש כמה שאני חשובה לו ,
זה שתמיד , אבל תמיד הצליח לגרום לי לצחוק , לחייך , להרגיש בטוחה בעצמי ,
זה שלימד אותי לשחק סנוקר , ולא וויתר למרות שאני אסון במשחק הזה ,
זה שתמיד התחשב גם בדעה שלי ,
זה שהוכיח לי שאולי באמת לא כל הבנים מניאקים ,
זה שטוען שאני מסננת אותו ,
זה שאמר לי שהקשר הזה לא מתקדם לשום מקום ,
זה שאמר שנשבר לו ממני ומהתירוצים שלי .
אתה , כן כן , א - ת - ה ,
אחרי חודשיים של נתק מוחלט פתאום מחליט להתקשר אלי , לשלוח לי הודעות .
את האמת ? , אין לי מושג מה רצית ואני לא מתכוונת להכניס את עצמי לאשליות שרצית 'לחזור' , 'לבקש סליחה' , 'להגיד שאתה מצטער' .
אפילו לא ניסיתי לנחש למה התקשרת אליי ושלחת לי הודעות .
מסכן שלי , אני רואה כמה סבלת וכמה הקשר הזה לא התקדם בזמן שהיינו ביחד , ממש לרחם עליך .
אבל אתה צודק , אולי זה באמת לא התאים בנינו .
אני הרי בת 14 וחצי ואתה תהיה בן 18 בעוד ארבע חודשים .
מה אני רציתי ?
* לדעת שמישהו באמת אוהב אותי , בגלל מי שאני , איך שאני ומה שאני .
מה אתה רצית ?
אין לי שמץ של מושג .
יכול להיות שגם רצית מישהי שתאהב אותך ( למרות שאני בטוחה שלא חסר לך כאלו )
אני יודעת שלא רצית להיות איתי בשביל לשכב .
זה לא שלא היה לך ניסיון , להפך , ניסיון היה לך עוד מכיתה ט' .
אתה בעצמך אמרת לי שאתה לא מרשה לי לשכב בגיל הזה , כי זאת טעות שאני אתחרט עליה אחר כך .
אז מה באמת רצית ? !
אני זוכרת שבאותו רגע שאמרת לי שהקשר לא מתקדם לשום מקום , שאנחנו תקועים באותה נקודה ,
כ"כ דקר לי בלב , התפרקתי , נשברתי , נהייתי ריקה , תחושה של כאב מילאה אותי .
שאלתי אותך המון שאלות . אתה רק הסתכלת עליי עם המבט התמים שלך ואמרת " את שואלת שאלות קשות , אני לא יודע איך לענות לך עליהן "
תשובות ממך עד היום לא קיבלתי .
חייבת להודות שאני דיי פוחדת לקבל את התשובות האלה לכל השאלות .
תחושה מפחידה ששוב הרעד הזה בגוף , הדפיקות לב , הדמעות שעוד שניה זולגות יחזרו ,
זה פחד מוצדק . לא ?
אני לא אשקר ואגיד שאני לא חושבת עליך יותר ,
מודה , אני כן .
אבל בהרבה הרבה פחות מפעם ( :
אתה יודע ,
אני תמיד אסתכל עליך באותן עיניים ,
אבל אף אפעם לא באותו מבט .
פעם כשהסתכלת לי עמוק עמוק אל תוך העיניים , יכולת לראות את כל האהבה שלי אליך דרכן .
עכשיו , אם תסתכל לי בעיניים , תראה מבט ריק , מבט שכבר לא שייך לך .
אבל אני יודעת , או לפחות מנסה לשכנע את עצמי ,
שהכל טוב , הכל יסתדר .
אני למדתי את הלקחים שלי .
לכל סיפור יש 3 צדדים - הצד שלי , הצד שלך והאמת ;]
זהו , זה כל מה שרציתי להוציא , לפרוק .
תודה ענקית למי שקרא את החפירה הזאת , 33>
אז כפי שאתם שמים לב ,
החלפתי צבע לבלוג .
עשיתי גם 2 רשימות כאלה בצד ^ _ ^
ואפילו הוספתי לב למטה ,
רק תראו כמה שאני אוהבת אותכם חח 33>
טוב , אז ראש השנה כבר עבר = )
אבל זה עדיין לא מאוחר מדיי כדי לאחל לכם כמה דברים -
שתהיה לכם שנה מדהימה !
נפרוש , אני לא טובה בקטע של הברכות ><
ובכן , מה עוד ?
הכל מתחיל להסתדר . זה הרי היה חייב לקרות מתישהו , לא ?
כל הרע - הפך לטוב .
אנשים שעשו לי רע , או לאנשים אחרים רע - קיבלו את המגיע להם .
אני מתחילה להרגיש טוב עם עצמי , ובאמת ששום דבר לא יהרוס לי את זה עכשיו (:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Vanity_x