Wolf's Rain

ודי כלום, וטיפשי גם ככה.

ולראות את הסמל של הoperator על המדרכה שבדרך לתחנת האוטובוס שאני תמיד מחכה בה בבוקר, אחרי סיוטים עליו בכמה שבועות האחרונים, זה מעניין.

ותחביר זה מרשים

והאמת שכבר שכחתי שיש לי בכלל בגרות בלשון השנה, אין לי כבר כוח אפילו לסיים את הדברים שאני צריכה..

האוניברסיטה הפתוחה לא דורשת לא פסיכומטרי ולא בגרויות בעצם, לא? חבל רק שהם לא מלמדים כמה דברים שאני רוצה ללמוד. על כל פנים, זו עדיין אפשרות.

אני צריכה לכתוב, או לצייר, או לאפות, או לנגן.. לא ניגנתי כבר חודשים.

אבל אני צריכה ללמוד בכלל, ולכל כך הרבה מקצועות, וכל הציונים שלי מתדרדרים שוב והפסיכיאטרית עוד לא נתנה אמא תשובה לגבי הריטלין, ואמא כנראה לא באמת רוצה שאני אקח את זה בכלל - למרות שתכלאס זה די השפיע לטובה לדעתי ועד כמה שראיתי.

אני פשוט מדברת שטויות

ונראית זוועה ומתנהגת זוועה

והכול מרגיש כ"כ על הפנים..

רוצה פשוט לעבור לגור במקום אחר עם מלא בעלי חיים.. משהו שליו כזה

אני כ"כ חסרת סבלנות