עם כמה ש'שוס' זו מילה שאולי מישהו התשמש בה אי פעם, בכיתה ד' שלו לפני מיליון שנה, באמת מאוד קשה לי לראות את המקור לכל ההתלהבות שיש לאנשים מהקיץ או רק מעצם זה שהקיץ מגיע.
נכון, זה סוף שנת הלימודים ועכשיו אתם יכולים לנוח, כביכול. למה כביכול? כי לדעתי לרוב בני הנוער אין עבודה קבועה במהלך השנה (אולי בייביסיטר מזדמנים שאת העשריםומשהושקללשעה מהם מוציאים כבר בשבועיים שאחרי על איזה המבורגר) וכדי לעשות דברים רציניים בקיץ, צריך כסף. ודי הרבה בשביל משהו באמת מגניב. התוצאה של זה היא שהרבה בני נוער מעבירים את הקיץ שלהם בין עבודה שקריתכלשהי (ובשינון מסיבי של תנאי ההעסקה לנוער שמופגזים עליהם מכל תנועות הנוער ובתי הספר) ובין הים לסירוגין. עד שהמשכורת מגיעה, כבר מתחילה שנת הלימודים. אם עשיתם עסקה עם ההורים לצאת לחו"ל עם חברים, שהם ישלמו ותחזירו להם את הכסף מהעבודה שטחנה לכם את כל שאר החופש פרט לשבוע הנסיעה, זה עלול לעבוד. אבל לא יודעת מה איתכם, אני נהנית לראות משכורת שלי מגיעה אליי ונשארת אצלי. לפחות לזמן מה.
עכשיו. ים.
אם יש משהו שבני נוער מתלהבים ממנו כמו ילדים בני שלוש מגלידה עם סוכריות, זה מהים. אני לא מצליחה להבין למה.
בין 10 בבוקר ל4 אחה"צ השמש רותחת וגורמת לכל דבר שתגעו בו להרגיש כמו ברזל מלובן. אין הרבה צל. צפוף. מגעיל: החול הרותח יוצר כוויות מדרגה שנייה בכפות הרגליים שלכם ובין לבין תוקע בין הבהונות בדלי סיגריות או פקקי בקבוקים, שקיות.. כל זבל שמישהו אחר כבר זרק שם; המים המלוחים שומניים ומזוהמים משקיות ואשפה של מתרחצים, ביוב שמוזרם לים ופסולת תעשייתית. כן. אנשים גדולים עוד מזהמים לכם את הים, אבל אתם תלכו ותשתכשכו לכם ותשכחו מזה כל שנה מחדש עד שיגיעו הכתבות בעיתון; האוויר לח, מלוח ודביק והופך את השהייה ביבשה לכ"כ גועלית שבא למות.
ואז - המדוזות. כשהייתי קטנה, דוד שלי הוציא אחת מהים והוא ודודה שלי שיחקו איתה מתכות. לא היה משחק מרשים, אבל היה נחמד להתעלל בהן, עין תחת עין. כביכול. צורב, עוקץ, מגרד, כואב.
החום-
במשך שנים הייתה לי ההרגשה שאף אחד מסביב לא מבין עד כמה אני סובלת בחום של הקיץ הישראלי. הנחתי שהם יודעים איך זה מרגיש כשחם, אבל שהם לא באמת תופשים כמו שצריך עד כמה זה באמת נורא.
(לצורך הפרוטוקול, לפני בערך שבועיים קיבלתי סוג של אישור מפסיכיאטר שזה נכון - אנשים באמת תופשים או מרגישים חום ולצורך העניין כל דבר חושי, בצורה שונה ממני והרבה פחות מוקצנת)
הבוקר לדוגמה הלכתי לאסוף את אח שלי הקטן מחטיבת הביניים שלו, בערך עשר-חמשעשרה דקות הליכה לכל כיוון, הדרך חזור בעלייה. השעה הייתה בסה"כ קצת אחרי 9, אבל כבר היה כ"כ חם שלא הצלחתי להרגיע את עצמי עד עכשיו (וגם הרוגע הזה שנוי במחלוקת). מעבר לכך שהשהייה ממושכת בשמש לא בריאה לי פיזית בתור אדם עם עור מאוד בהיר, היא גם פוגעת בי נפשית. אני באמת סובלת מנטלית מהחום הזה. הפנים שלי נהיות אדומות מאוד מהר מאוד אחרי חום או פעילות גופנית, ולוקח להן הרבה זמן 'לחזור לצבע הרגיל'. כלומר, להתקרר. אני מרגישה כאילו מקיפה אותי בועה כזו, "אטמוספירה משלי" אפשר לקרוא לזה, שהחום מבחוץ נכנס אבל החום מבפנים לא יוצא החוצה. אני מרגישה כאילו המוח שלי מתכווץ ואיתו מצטמצמת יכולת החשיבה שלי כלפי כל דבר שהוא לא 'כמה חם לי כמה מגעיל לי עכשיו'. להזיע גורם לי כ"כ הרבה אי נעימות כלפי עצמי, הגוף שלי, הבגדים שאני לובשת ואנשים אם יש בסביבתי. כמה שאני לא אנסה, אני לא אצליח לצאת מהלופ המחשבתי של "איכס, די, הצילו".
ועכשיו בגלל האולימפיאדה הטיפשית אני אפילו לא יכולה לברוח ללונדון, שם הקיץ נראה בדיוק כמו החורף וההבדל היחיד הוא הלבוש שלהם. *בדיחה*
תעסוקה-
החום והשמש מגבילים בני נוער ערפדיים (מהסוג הישן והטוב) שכמוני. עבודה במקום שאינו ממוזג עשויה לגרום למוות קשה בייסורים, לסוע לטייל בארץ מחייב מסלולי מים שכנראה יהיו עמוסים במשפחות עם זאטוטים קטנים ורועשים וכמובן הרבה פסולת, כל זאת כנגד מעט מאוד מים בארצנו המיובשת. נסיעות לחו"ל לבעלי יכולת עשויות להסתיים טוב אם הן לצד הנכון של כדוה"א שבדיוק התחיל את החורף שלו, או למקומות צפוניים, הרחק הרחק. בילוי עם חברים במהלך היום דורש או רישיון ורכב, או שהייה ממושכת בחוץ במהלך ההגעה של לפחות אדם אחד. אותי זה לא ממריץ, אבל מצד שני אין לי חברים אז זה לא נורא 
מה שמשאיר אותנו עם המחשב והאינטרנט. סרטי הקיץ עוד לא יצאו, וגם אם יצאו הם לא טובים, מה שמשאיר לכם להוריד *באופן חוקי כמובן* סרטים שהם קלאסיקות איכותיות כמו מלחמת הכוכבים, שתיקת הכבשים, צעצוע של סיפור (ו\או כל דיסני, כל דיסני-פיקסאר) ומגוון סרטי גיבורי על\אימה\קומדיה פתטית או כל מה שעושה לכם את זה. וסדרות (משחקי הכס, דוקטור הו, HIMYM. ארבע פעמים בשנה יוצאות לפחות חמש אנימות חדשות, כל פעם. הרבה לראות).
אחרי שימאס לכם לראות את כל אלה בצורה פאסיבית, תעברו למשחקי מחשב \ כל קונסולה שמתחשק לכם. ברובם\רובן (תלוי אם אתם מתייחסים למשחקים או לקונסולות) אפשר אפילו לשלב את אחת ההצעות הקודמות ולשחק עם אנשים אחרים בלי שאף אחד יצטרך להזיז את התחת!
באופן אישי: בדיוק מצאתי משחק של סטאר וורס שהיה לי כשהייתי בת 8 ואני הולכת לנסות לגרום לו לעבוד ולחזור לערימות על ערימות של נוסטלגיה.
אני את הקיץ שלי כנראה שאעביר לסירוגין ביחד ולחוד, עם\בלי החבר, עם\בלי המשפחה. על השבוע הראשון של חודש יולי יש לי חיסון נגד סרטן, שיחה עם קב"ן ואז אני מתחילה לעבוד (דרך פרוטקציות אצל אמא..), כסף שאמור להספיק לי ל..בערך לא הרבה, אבל אולי קעקוע שני אם יתחשק לי וטל יחליט לא להתבייצ' (להיות bitch) על זה. אחרי זה, אני אתחיל לנסות לצבור יותר ניסיון וביטחון בבישול (אני פוחדת להתעסק עם תנור ופעם פוצצתי סיר) ולהכין כל מיני מאכלים יפניים מסורתיים, קצת אוכל איטלקי, ופתוחה להמלצות. אחרי זה, לקראת סוף אוגוסט מבחן מעבר בתנ"ך אם אני אחליט שאני ממשיכה ללמוד ברעננה. וזהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: