מי עצבנית? אני עצבנית. כמו תמיד.
נשף י"ב - אירוע שבתכלאס לא בשביל מי שכמוני ולא מבין את הקטע הזה של תרבות השתייה של 'אני שיכור ושתיתי מלא לפני המסיבה עצמה ועכשיו אני אתבכיין שאין כאן מספיק אלכוהול למרות ששתיתי גם פה מלא ובעלעלעלכעכעכ קיא בכל מקום", במקום לשתות כוס אחת או שתיים של הדבר הלא באמת טעים הזה סתם בשביל קצת אווירה.
אירוע גם שלא בשביל אנשים כמוני שלא יודעים להשתחרר כל כך בפומבי, ובטח שלא כשהם מוקפים באנשים שמוזכרים ^^^. מהסיבה הזאת גם לא כ"כ רוקדים, ודי לא נהנים מלרקוד.
אירוע שבתכלאס באתי אליו כי באיזשהו מקום צריך. באתי, השקעתי כסף, בזמן שהייתי שם אפילו נהניתי - אפילו רקדתי! ( Tome Nelson ) אבל בשורה התחתונה, מה שנשאר אח"כ לאורך זמן זה החור בכיס, השמלה והנעליים שכנראה לא אשתמש בהם שוב - והתמונות.
אבל. וכאן מגיע האבל.
אף תמונה שלי לא נראית טוב. אף. תמונה.
נראיתי מדהים - נראה פה מישהו מעז להגיד לי אחרת! אבל אף תמונה לא משקפת את זה! וזה בתכלאס הדבר שהכי הכי מפריע לי עכשיו.
לא כסף, לא טסט פנימי, לא עבודה, לא עייפות, לא דלקות, לא לימודים, לא הרצון לחתוך שוב.
זה שאין לי תמונה שמוכיחה שללילה אחד הייתי היפה בנשים..
זה אוכל אותי.