ככה שהפוסט הגרוע והריקני הזה לא יופיע ביחד עם פוסטים גרועים וריקניים מהחודש הקודם.
השיער שלי אדום עכשיו וזה גורם לי להרגיש טוב.
אני מנסה לקנות מכשיר סלולרי חדש (אני לא יכולה לקרוא לזה סמארטפון כי זה טיפשי, הרי זה לא באמת כזה חכם. מצד שני לקרוא לזה פלאפון מרגיש ארכאי משהו. קצת אין לזה פתרון טוב) ומתלבטת בין הנקסוס 4 לבין הגלאקסי 3 (רגיל. נכנעתי מהמיני, כי הוא לא כזה קטן בגודל אבל היכולות שלו מאכזבות יחסית) כדי שיחליפו את המוטורולה דיפיי העלוב שירשתי מאחי.
זו הייתה פסקה עמוסת סוגריים.
הג' נחלש או משהו ומעצבן להקליד עליו פעמיים. גגגגגגגג
צריכה פלאפון חדש (חה), משטח קירור חדש ללפטופ, והאמת שזה ונסיעות פחות או יותר יחסלו את מה שנשאר\ישאר משתי המשכורות האחרונות שלי, לפני הגיוס ב16 באוקטובר.
באסה.
מצד שני, כרגע מרגיש לי לגיטימי להוציא משכורת צבאית שלמה פעם בחודשיים-שלושה כדי לשמר את הצבע האדום של השיער. זה מרגיש לי נכון
אני רוצה קעקועים נוספים. אחד, או שניים. לדעתי אחד גדול יחסית ואחד קטן (באחד הפוסטים הישנים צריכה להיות תמונה של הנוכחי). אבל אני לא יודעת בדיוק של מה ואיפה, אבל מקווה שעד שאחליט יהיה בידיי ממון מספיק.
אתמול הייתה המשמרת האחרונה שלי בעבודה (כמעט 9 שעות שקיבלתי עליהן כמעט 209 ש"ח) ואני מרגישה הרבה יותר שלווה עכשיו שנפתרתי מהעבודה המייגעת הזאת. יותר מדי אנשים קטנוניים, יותר מדי ילדים רועשים וחסרי חינוך ויותר מדי הורים שמציינים בפניי את מה שידעתי בעצמי כבר כמה שנים טובות - "אל תעשי ילדים." כי איכסה. כי רועש ומגעיל ומלוכלך וכ"כ תלותי..ואני מספיק רועשת ומגעילה ומלוכלכת ותלותית בעצמי מכדי להביא עוד כמה כאלה שאני אמורה לדאוג להם. כ"כ לא יקרה
אבל טל מדבר על זה
ומנסה לשכנע אותי שאם הם יהיו שלנו אז זה יהיה יותר נחמד. ויכול להיות
גם נחמד שהוא מדבר על זה
על דברים גדולים ורחוקים
רק חבל שזה בא שיחה אחרי "sooner or later i'm gonna shoot myself"
בעיקר אין לי כוח ל.. טוב, בערך הכול
בא לי אוכל טעים. ולשכב במיטה כל היום. ולקרוא ספרים טובים ומלא.
אבל מעבר לזה..
אין המון טעם לצאת מהחדר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: