בספונטניות מפתיעה קניתי הבוקר מיטה ומזרון חדשים מיד2 ב200 ש"ח בלבד,
ובדרך חזרה כשניסינו להתחמק מכביש מהיר (כי הדבר המאיים הזה קשור בערך לגג של המכונית) נסענו בתוך כפר סבא, ואבא אומר, "אוי, כאן ליד זה מרכז יש"י! בואי נעצור להגיד שלום."
אז אנחנו טועים בפנייה ואז מתקנים, והוא מוריד אותי וממשיך למגרש חניה ליד. אני נכנסת, והמזכירה עדיין שם. ובתוך האודיטוריום המדהים יושבת עדיין דורית המנהלת וטל גרינפלד שהוא משהו עילאי יותר ממורה והשאיר בי חותם מחשבתי של להטיל ספק עוד ולשאול עוד ולחקור עוד ולמצוא עוד, והשאיר בי כמה עובדות ומקורות ותחומים ולרצות לדעת ולהבין.
והכול עדיין שם
כל יום שישי
ותמיד אפשר לבוא, בין אם לכל שיעור של כל שכבה משמונה ורבע בבוקר עד אחת ומשהו בצהריים, ובין אם לפרוייקט בוגרים בשלוש.
ובדיוק כמוני, הכול שם גם בדיוק אותו הדבר כמו לפני כמה שנים, וגם עדיין חי ותוסס ומשתנה ומחליף צבעים וסגנונות
ולרבע שעה לא יכולתי למחוק את החיוך מהפנים
וזה שינוי מרענן